מאת: גל כתב

חרדת נטישה  זוהי בעיה שכיחה מאד אצל כלבים זהו נושא כאוב ומטריד לכלב ולבעליו עד כדי כך שבעלים מוסרים את כלביהם לכן יש חשיבות עליונה ואחריות ללמד את כלביכם להיות לבד.

חרדת נטישה - כלבים רבים מתנהגים לא כשורה וחשים מתח וחרדה כאשר הם נשארים לבד.

הרגשה זו מתבטאת: בהריסת הבית- (חפירה בקירות ספות, מיטות, אכילת משקופים וכדומה), נביחות ויללות, אובדן שליטה בסוגרים- (צרכים, ריור והקאות) והתוצאה הגרועה אולי מכל, כלבים אשר קפצו אל מותם מהחלון כי לא יכלו לסבול את ההרגשה של להיות לבד. להיות לבד זה לא טבעי עבור בעל-חי חברתי כמו הכלב ולכן את הגורים אנו צריכים ללמד איך לסבול את ההרגשה של להיות לבד ולהתמודד עם הרגשה של בידוד. זה צריך להיעשות בהדרגה כדי שהגור לא יחשוב שלהיות לבד זו סיבה לפאניקה.

מתחילים:

• לפני תרגול זה מומלץ שהגור יהיה עייף כמו אחרי משחק נמרץ ושיש לו מיטה נוחה לישון בה. חשוב לחזור על תרגיל זה הרבה ובהדרגה להשאיר את הגור בחדר אחד לכמה דקות, בהתחלה עליך להרגיל את הגור לכך שאתה יושב בחדר אחר, כאשר הדלת ביניכם פתוחה מומלץ להעזר בקונג קשור לחבל. לאחר תקופת מה אפשר להמשיך בכך כאשר הדלת סגורה. לאחר כמה דקות לפתוח את הדלת ולתת לו לצאת אם הוא רוצה בכך. להשאיר לפרקי זמן מתארכים יותר ויותר עד אשר הוא יוכל להתמודד עם מצב של להישאר לבד שעה אחת. אם מראה חרדה באיזשהו שלב : נביחות, שורט את הדלת אז להשאיר את הגור פחות זמן בחדר ולהתקדם הרבה יותר לאט. לאחר שהוא שמח להישאר בחדר אחד, ללמד אותו בעוד חדרים בבית לשהות לבד עד שאפשר לעזוב את הבית. צא מהבית לך למקום סמוך כמו בית קפה. בהדרגה הארך את משך הזמן בו אתה מחוץ לבית עד שאתה נעדר ליותר משעה על בסיס קבוע. אל תחזור אם אתה שומע את הגור בוכה. חזור כאשר הוא שקט. אם הגור חושב שהוא יכול "לקרוא לך חזרה" הוא עשוי לא להסכים להישאר לבד אף פעם.

• הייה מאד ענייני לגבי יציאה מהבית וחזרה אליו. אם אתה עושה עניין ומרגש את הגור לפני שאתה עוזב אותו, אתה מטריד את מנוחתו וגורם לו לרצות להיות אתך בכל רגע בו תרצה שהיעדרותך תתקבל. (בשפת הכלבים אין דבר כזה שנקרא "ביי-ביי", "להתראות". כל אינטראקציה משמעה "הבה נלך!"). אם תיגרם מהומה גם סביב חזרתך הביתה, תדגיש את בדידותו של הגור כאשר אתה נעדר.

• לא להשאיר בחדר השינה שלך, היות ושינה שם בונה תלות בבעלים ואם הגור בחרדה זה עשוי אף להחריף את חרדת הנטישה ובעיות אחרות.

• לאחר שהגור שמח להיות לבד בבית לחזור על תרגיל זה ברכב. את הרכב מחנים במקום מוצל וחלון פתוח אבל לא פתוח עד כדי כך שהגור יכול לצאת ממנו, לשים לו קונג קשור עם חבל שיעסיק אותו כדי שלא ילעס דברים אחרים שאסור לו.

• ללמד גור להיות לבד זה לא סיפור גדול וזה משתלם בעתיד. זה לא לוקח הרבה זמן וצריך לעשות זאת עד אשר הגור שמח להישאר בכל מקום לבד.

טיפים:

• בעלים אשר חוששים שכלבם נמצא בבעיה של חרדת נטישה יכולים לצלם עם מצלמת ווידאו כדי לקבל מושג מה כלבם עושה כאשר הוא לבד.

• לצלם בחדר מואר היטב, לפחות שעת צילום אחת (לצלם פעם נוספת ביום אחר), למקם את המצלמה כך שתתקבל זווית צילום רחבה כמה שיותר, לא לאפשר גישה של הכלב למצלמה אם רוצים להמשיך ולהשתמש בה בעתיד.

לשים לב:

בעלים בתקופת חופש, אבטלה, חלילה מחלה, חופשת סמסטר, תקופות מבחנים וכדומה להשאיר את הכלב באופן יזום לבד.

בעלים אשר רגילים לקחת את כלבם איתם לכל מקום מומלץ מדי פעם לוודא שכלבם יודע להתמודד עם הרגשה של להישאר לבד, לכן באופן יזום להשאיר לבד.

KONG

ה – Kong הוא אביזר התנהגותי לכלבים וחתולים הקיים משנת 1976, באמצעותו ניתן ללמד את חיית המחמד התנהגות רגועה ותעסוקה למוח (ריפוי בעיסוק), ומכאן חשיבותו בטיפול בחרדת נטישה ובפתרון מונע לחרדת נטישה בכלבים.

טיפים לשימוש ב- Kong:

לבחור Kong שמתאים לגודל הפה של הכלב/ה.

את ה – Kong ממלאים באוכל, מומלץ אוכל "לקיק" כלומר שתהיה אפשרות תגמול על ידי ליקוק. אם ה – Kong ימולא על ידי חטיף קשה או משהו דומה ולא תהיה אפשרות של תגמול לחיית המחמד, יביא הדבר לתסכול ולהזנחה של ה – Kong.

אנו ממליצים על רכישת קונג מקורי בלבד (יש כיתוב עליו באנגלית – Kong ).

כאשר תם השימוש ב – Kong, רצוי לשטוף אותו ולהניח בצד עד לשימוש הבא.

מאת: גל כתב

מנגנון ריסון נשיכה ציטוט מספרה של טמפל גרנדין-השפה הסודית של בעלי-החיים.

"לכלבים יש מנגנון שמירה פנימי נגד אלימות מופרזת, הנקרא ריסון נשיכה. הכלב לומד לרסן את נשיכותיו עוד במשחקיו כגור.

ד"ר מייקל פוקס מאגודת Humane Society  (אגודת "צער בעלי חיים" האמריקנית), גילה שתנועות של הרג הטרף וטלטולו מתרחשים לראשונה בשעת משחק כשהגור בן ארבעה-חמישה שבועות, וכשמסתכלים על שני גורים משחקים, רואים שהם אלימים למדי. הם תופסים זה את זה בצוואר, נוהמים ונושכים. אני ראיתי גור תופס גור אחר בצווארו, נושך ומטלטל את ראשו בדיוק כפי שכלבים עושים בשעת ציד ונשיכה קטלנית. אך ברגע שהגור השני משמיע יללה, ולו הקטנה ביותר, הגור התוקף מניח לו מיד. כך הם לומדים שזה בסדר לנשוך, אך לא יותר מדי חזק. סביר להניח שמנגנוני ריסון קיימים אצל כל החיות הטורפות, מפני שבעלי-חיים בעלי שיניים חדות חייבים לדעת להפסיק לפני שהם קורעים זה את זה לגזרים.

לכלבים יש שיטה נוספת ללמד זה את זה מהי תוקפנות מתקבלת על הדעת. כשגור מתחיל להיות תוקפן מדי, חברו למשחק יעצור, יקפא על מקומו ויישיר מבטו אליו, כדי שיבין את הרמז ויפסיק – כמו לבקש פסק זמן במשחק – והוא אכן מפסיק. אפשר לראות את זה בעיקר כשגור קטן וחלש יותר מנסה להשתולל עם גור גדול מימדים. שניהם גורים ושניהם צעירים, אך אחד חוטף יותר מהשני בגלל גודלו וגילו. מדהים לראות באיזו מהירות שני הגורים יתאימו את עצמם לגודלו ומשקלו של היריב. הגור הקטן יותר יהיה תוקפן יותר, והגור הגדול יהיה וותרן יותר."

מניעת נשיכה תוך כדי משחק

בחברה של להקה, ברגע שגורים הופכים פעילים הם משחקים משחקים פיזיים אחד עם השני ומציקים לבוגרים על ידי משיכת אוזניהם, זנבם וכו'. בימיהם הראשונים מורשים הגורים לעשות מה שבא להם, אך ככל שהם גדלים, גם בוגרים וגם חבריהם לשגר הופכים יותר ויותר בלתי- סובלניים – במיוחד לשיניהם החדות מאד. עד הגיעם לגיל 4.5 חודשים לומדים גורים שנשיכה חזקה סתם כך או נשיכה חזקה תוך כדי משחק היא אסורה בהחלט ואם יעברו על אחד מהחוקים האלה, הנזיפה לא תאחר לבוא. כאשר מוכנס גור למשפחה, תהליך למידה זה לרוב לא הושלם. על המשפחה להמשיך מהיכן שהפסיקה אמו של הגור.

רצוי מאוד שגורים ישחקו עם בני מינם כדי ללמוד כמה זה מתגמל משחק עם כלבים אחרים וגם ללמוד להגביל את עוצמת נשיכתם.

כיצד לעשות זאת.

שתי דרכים ליישם:

(1) כל פעם שהגור משתמש בשיניו תוך כדי משחק, על האדם המעורב להגיב ב-"איי!" בקול חד וגבוה כמו יבבה,להישמע כאילו הוא באמת נפגע. אם הגור הפסיק לנשוך, להציע לו צעצוע לעיסה שהוא מאוד אוהב כדי שהגור – (א) יתוגמל על זה שהפסיק לנשוך. ו- (ב) שילמד כמה מתגמל ומהנה לנשוך צעצועי לעיסה.

(2) אם הגור עדיין משתמש בשיניו תוך כדי משחק, על האדם המעורב להגיב ב-" איי!" חד וגבוה כמו יבבה, להישמע כאילו הוא באמת נפגע, להתרחק מהמקום ולהתעלם מהגור למשך כ-5 דקות. בדרך זו ילמד הגור – (א) להגביל את חוזק נשיכתו גם במשחק וגם באמת ו- (ב) שנשיכה מביאה לתגובה הפוכה אם רוצים למשוך תשומת לב.

 לא לנער איבר / בגד כאשר הגור נושך כי זה רק יגרה אותו להמשיך ולנשוך.

 משחקים נכונים

גורים לא יודעים בצורה אוטומטית איך לשחק עם אנשים עד אשר הם לומדים. הם ינסו לשחק איתנו כמו שמשחקים עם גורים אחרים על-ידי נשיכות ולעיסות התנהגות כזו אינה רצויה על בני אדם ובמיוחד ילדים ולכן זה חשוב שנלמד אותם איך לשחק עם צעצועים.

ילדים – שלוט בילדים צעירים סביב הגור. הגור יכול לסבול הצקות למשך זמן מוגבל – אין לו אפשרות להגיד "אתה מלחיץ אותי, נא עזוב אותי במנוחה!"

רוב הגורים ינסו לשחק איך שהם מתחילים להתלהב ולכן להציע צעצוע, כאשר הגור מתלהב. כמו במקרים שמישהו מתקרב ומגיע לבית, כאשר הגור מתלהב להזיז את הצעצוע ולפעמים לתת לו לתפוש אותו – חשוב לעשות זאת בהתלהבות.

ישנם גורים שונים עם העדפות שונות – יש שמעדיפים משחקים אחרים ולכן צריך לנסות מה הכי פועל על הגור שלנו: משחקי רדיפה, משחקי משיכה או משחקים עם צעצועים מצייצים, לראות ולבחון מה הגור שלנו מעדיף. לשחק באנרגטיות אבל להפסיק את המשחק אם המשחק מתחיל להיות קשוח מידי או בטעות הגור נשך את ידנו. בדרך זו הגור ילמד להיות עדין במשחקיו וינסה להימנע מלגעת עם שיניו בעור אדם. לשחק מידי פעם, לבחור זמן חופשי במשך היום, משחקים בצורה שגרתית יעזרו להוציא מהגור אנרגיות ויגרמו לגור להיות גור שקל לחיות איתו.

משחקים עם הגור מוציאים ממנו אנרגיה, גורמים לו להיות יותר מרוכז בנו ומחזקים את הקשר בין הבעלים לגור.

מאת: גל כתב

גורים בגילאים של 6, 7 חודשים נמצאים בשלב ההתבגרות המינית.

בגיל שישה חודשים לערך הגור נכנס לשלב הבגרות המינית, רמות ההורמונים מתחילים להשתנות וגורמות לגור להסב את תשומת ליבו לעולם הרחב והרחק מאיתנו.

שלב ההתבגרות אורך כשישה חודשים, בשלב זה רמת הקליטה של הגור ירודה מאוד וכל הסחה קטנה משפיעה עליו, בעיה נוספת – עד הגילאים אותם ציינו הגור כבר סיגל לעצמו הרגלים ודפוסי התנהגות שגויים איתם יהיה על בעל הכלב להתמודד.

בעלים צריכים להיות מודעים ומודרכים אודות שלב זה בחיי כלבם.

בנית הקשר עם הגור וחינוכו קלים ומהנים יותר עבור הבעלים והגור – כבר מהימים הראשונים לאימוץ הגור החדש, יש את ההתלהבות והמוטיבציה לעבוד עם הגור.

ומה קורה עם גיל ההתבגרות המינית אשר מתקרב ?

חשבנו שחינכנו ואימנו את כלבנו בצורה מושלמת, אך הדברים מתחילים להשתבש, שלב זה בהתפתחות של הגור מהווה עבור בעליו תסכול ודאגה, שעד לאחרונה היו במרכז העולם עבור גורם. בשלב זה התגובה לקריאה 'בוא' והיחס של הגור לבעליו, לא יתבצעו כיאות על-ידי הגור המתבגר.

אל דאגה זהו שלב חולף בחייו של הגור, ברגע שיהפוך לבוגר – התנהגותו תשתפר. ברגע שאימנו את הגור להתנהגות טובה בגיל צעיר, לבד או בכיתת גורים – השרשנו בו התנהגות נכונה ויש בו כבר הכל כדי להיות כלב טוב.

אולם, יש צורך לקבל את העובדה שיהיה קצת קשה לתקופה של שישה חודשים.

יש להמשיך את האימונים.

אם הגור המתבגר יוזם התרחקויות מהבעלים יש צורך לעבוד עם רצועה ארוכה עד שיעבור השלב של גיל ההתבגרות.

משום שהגור חונך על-ידנו, הוא יחזור להיות כלב מהנה וקשוב.

מאת: גל כתב

הגור צריך לדעת שאנשים תמיד משיגים את מה שהם רוצים ושכדאי לו תמיד להתמסר אלינו – מוטב מוקדם מאשר מאוחר. לנו זה נותן גור שהוא נכון למלא, מתרצה ומוכן לקבל אותנו, גור שקל לחיות אתו. ע"מ להשיג זאת אין לבקש מגור לעשות משהו בזמן שאנו נמצאים בעמדה שאיננו יכולים להגיב – לטוב ולרע. כאשר אנו מנסים לגרום לגור לעשות משהו שאנו רוצים שיעשה, יש לעשות זאת בעדינות, אך באסרטיביות ולזכור תמיד לתגמל לאחר שהגור עשה מה שביקשנו.

אין צורך לחנך למשמעת ולצעוק, או חלילה להעניש את הגור. במקרים מסוימים יש צורך לחזור על הפעולה ולא לוותר כדי לגרום לו להתנהג כמו שאנו רוצים, ע"מ לעזור לגור להתמודד עם הרגשת התסכול שנובעת מכך שלא השיג את מה שרצה. כל הגורים (וגם אנשים) צריכים לדעת להתמודד עם רגשות אלה. אם הגור לא מקבל את מה שרצה והוא מתחיל להתרגז ולנבוח, יש להמשיך למנוע ממנו את מה שרצה עד אשר נרגע ואז לתגמל היטב. אם ניתן לו מה שרצה כאשר הוא נבח, התרגז ונאבק זה יחזק את ההתנהגות הלא רצויה שלו, ויש אפשרות שזה יחזור על עצמו הרבה. חשוב מאוד לתגמל על התנהגות רגועה ושקטה במקום ההתנהגות הלא רצויה כדי שנקבל בעתיד התנהגות רצויה.

לנסות למנוע התנהגות לא רצויה בעזרת מחשבה קדימה. אם הגור מתכוון לעשות משהו "לא טוב" יש להסיח את דעתו למשהו אחר מהנה ומתגמל עבורו. חשוב לנסות להגיע אליו לפני המעשה ולא אחרי שסיים, כיוון שאז הוא כבר הבין כמה מתגמל זה יכול להיות עבורו, והתהליך יהיה פחות יעיל.

לזכור לתגמל היטב על התנהגות רצויה עם צעצועים וחטיפים, זה קל לשכוח מהגור כאשר הוא שוכב ומתנהג כל הזמן יפה.

מאת: גל כתב

האם הג'נטל לידר הוא קולר הראש הטוב בעולם?

הג'נטל לידר הומצא ב-1984 על ידי ד"ר רוברט אנדרסון מרצה בדימוס ומנהל המרפאה ההתנהגותית לחיות במחלקה לוטרינרייה רפואית והמכללה לחקר קשרי הגומלין בין בני אדם לחיות באוניברסיטת  מינסוטה ורות א. פוסטר נשיאה בדימוס של האיגוד הארצי של מאמני הכלבים.

תפקוד הרצועות

 לולאת האף

בלהקת זאבים, כאשר פרט גבוה בלהקה "קורא לסדר" על פרט נמוך בלהקה, ניתן להבחין במספר הזהרות מקדימות: עמידה, מבט, נהימה. לבסוף, הפרט הגבוה תופס עם פיו את הפרט הנמוך באזור הרגיש חברתית. כך מביע הפרט הגבוה באופן נחרץ לפרט הנמוך כי "הוא לא בסדר".

באזור זה, ככל הנראה, יש נקודות הרגעה טבעיות (נושא זה עדיין מצוי במחקר אך בתצפיות מדעיות על להקות זאבים נמצא כי התפיסה עם הפה מכוונת לאזורים אלה. ראה סרטון). בנוסף, כלבים בכל הגילאים (במיוחד כלבים צעירים) מבקשים תחושת ביטחון מכלבים בוגרים ומנוסים יותר בקבוצה, על ידי הגשת אפם לכלב המנוסה להחזקה בפיו. אחיזתו העדינה של הכלב הבוגר מעודדת חברות ומשדרת ביטחון. כאשר לולאת האף מתהדקת, היא מקיפה את אפו של כלבך באותו אזור רגיש חברתית (בדומה לכלב הבוגר) וכך בעצם מתפקדת באותו אופן על מנת להרגיע את הכלב ולעודד את ההובלה העדינה שלך.

חשוב לזכור לולאה זו חייבת להיות רפויה כמעט תמיד וזאת כדי שהכלב לא יקבל סימון קבוע שהוא "לא בסדר בהתנהגותו" וכמובן שיוכל לנשום ולהתנשף בנוחות.

 לולאת האף בג'נטל לידר תוכננה להיות מונחות בדיוק בנקודות הרגעה אלה (מתחת לעיני הכלב ומאחורי זוויות פיו). ללולאת האף יש מנגנון כיוון וסגירה על מנת שהלולאה לא תגלוש מאפו של הכלב, והיא מותאמת לתווי פניו של כל כלב.

רצועת העורף

לרצועת העורף שני תפקידים חשובים:

1) במצבים בהם אימם של הגורים מרימה אותם מצווארם, מופעל לחץ על עורפם והם מרפים את גופם באופן אינסטינקטיבי. אינסטינקט זה מאפשר לאם להעביר את הגורים ממקום למקום בעת סכנה ללא כל התנגדות מצידם. רצועת העורף של הג'נטל לידר גורמת לתגובת הרפיה אינסטינקטיבית זו על ידי הפעלת לחץ על עורפו של כלבך כאשר הוא מנסה למשוך קדימה.

2) לכלבים יש אינסטינקט טבעי למשוך כנגד מתח. גם כלבים אשר עונדים קולר רגיל או קולר חנק עדיין נוהגים למשוך, על אף שהלחץ על צווארם גורם לכאב ולמחנק, וניסיונות הבעלים לעצור אותם על ידי משיכות.

מהו רפלקס ומה תפקידו בג'נטל לידר:

רפלקס – מערכת נוירונים המבטיחה הוצאת תגובה לפועל. יכול להתבטא ברתיעת איבר, התנגדות להשפעה חזקה וכו'. בתהליך הרפלקס עצמו המוח אינו שותף, אלא רק חוט השדרה, ורק לאחר מכן המידע מגיע למוח לדווח ולייצוב. תגובת הרפלקס מובטחת. קיימת אפשרות לעיכוב ביצוע רפלקס על ידי המוח (עד גבול מסוים).

רפלקס ההתנגדות (אינסטינקט טבעי) מתנה את כלבך ללכת כנגד הלחץ המופעל עליו. כאשר הכלב מושך עם קולר רגיל או קולר חנק נוצר מתח ברצועת ההולכה, המפעיל מיידית את רפלקס ההתנגדות כך שהכלב מושך יותר ויותר. רצועת העורף של הג'נטל לידר מנצלת כ- 80% מרפלקס זה, כך שכאשר הכלב מושך הוא מקבל "דחיפה" קדימה על העורף ומפעיל את רפלקס ההתנגדות (לטובת הבעלים) ואז עוצר.

 בג'נטל לידר רצועת העורף תוכננה להיות מונחת גבוה ובמהודק על עורף הכלב. חשוב לוודא כי קיימת התאמה לעורף כלומר, כאשר רצועת העורף מותאמת לכלב כראוי, בקושי תכנס אצבע בין הרצועה לכלב. הרצועה מונחת בדיוק בנקודות ההרגעה והרפלקס הטבעיות ובכך רצועת העורף עושה שתי פעולות- גם מרגיעה את הכלב וגם מנצלת את רפלקס ההתנגדות לטובת הבעלים.

ג'נטל לידר

מבחינה טכנית

הג'נטל לידר מורכב משתי רצועות העובדות יחד בסנכרון מושלם החשוב לניהול התנהגות הכלב וזה מתאפשר בזכות טבעת D2 המקשרת בין שתי הרצועות. רצועת העורף נוגעת בנקודות הרפלקס הטבעיות ולולאת האף בנקודות סימון והרגעה.

מה חושבים בעולם על הג'נטל לידר?

המצאת הג'נטל לידר חוללה מהפכה בתחום התקשורת בין בעלי כלבים לכלביהם.

הודות ליתרונותיה הרבים של רצועת הג'נטל לידר כפי שהוצגו במאמר זה, היא נבחרה  על-ידי מיטב בעלי מקצוע ברחבי העולם – וטרינרים, מאמני כלבים ומומחים בהתנהגויות כלבים, כאביזר ההתנהגות הטוב בעולם. ב-22 באפריל 2003 הכתיר הניו-יורק טיימס את הרצועה כאביזר ההתנהגות לכלבים הטוב והנמכר בעולם!

קישור לסרטון:

<object width="425" height="350"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/-EEItPwARoM"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/-EEItPwARoM" type="application/x-shockwave-flash" width="425" height="350"></embed></object>

מאת: גל כתב

גורים מחונכים לניקיון – שמירת סביבה נקייה מהיום שהם נולדו. לאחר היניקה האם מלקקת להם את הבטן כדי לעזור למערכת העיכול לפעול ואת האחוריים – הטוסיק כדי לגרות את הגורים לעשיית צרכים, האם אוכלת את הצרכים משתי סיבות עיקריות האחת טשטוש הריח מפני טורפים והסיבה השנייה ניקיון סביבת המחיה (בטבע זו המאורה). המאורה אינה גדולה (כמו לול מכאן המושג "הגבלה בתנועה") ועקב התנהגות אימם לומדים הגורים להתאפק כך גם הכלבים הבתים.

מתחילים:

אפשר לאמן לצרכים בצורה מהירה מאוד. הסוד הוא בלהיות ערני בצורה קבועה ומסודרת שבה הוא יעשה את צרכיו. ככל שנוציא יותר את הכלב לעשיית צרכים בחוץ, גופו יתוגמל על ההתרוקנות כי ישוחררו לחצים על האיברים הפנימיים וכמו שאנחנו מתרוקנים בשירותים ויש אנחת רווחה כך הכלב מתוגמל על ההתרוקנות מחוץ לבית. צריך להיות מרוכז  – לגורים יש מוח וגוף לא מפותחים והם לא יכולים להתאפק זמן רב. יש לקחת את הגור החוצה במקרים הבאים:

כל שעתיים, אחרי אוכל, אחרי משחק, אחרי שינה או מנוחה, אחרי כל התלהבות.

ללכת איתו החוצה אפילו אם יורד גשם. אחרת, הוא יסב את תשומת ליבו לחזור הביתה ועדיין יצטרך לעשות צרכים. הרשה לו להסתובב ולרחרח, לשבח בעדינות כאשר הוא מתחיל לעשות.

לפקוח עין עליו כאשר הוא משוחרר בבית.

תמיד לדעת איפה הוא ומה הוא עושה.

אם הוא מתחיל להסתובב במעגלים ולהריח את הרצפה, מתחיל לילל, נראה לא נינוח או נראה כאילו מרוכז במשהו אחר, יש לקחת מיד החוצה. גופם של גורים קטנים בנוי כך שהם לא יכולים להתאפק יותר מידי כאשר עליהם לעשות – לקחת אותם החוצה מהר ללא דיחוי.

אפשר ורצוי לבחור עבור הגור מצע צרכים רך כמו אדמה, דשא וכדומה ולא מצע קשה כמו בלטות, מדרכה וכדומה. וכך בעתיד יעשה את צרכיו בתור כלב בוגר במקומות שהורגל ולא על מדרכות.

הגבלה בתנועה - אם אין אפשרות להתרכז בתקופה זו של חייו אפשר לתחום אותו או לשים אותו בלול גדול מספיק עבור המיטה שלו ושטח לצרכים. שטח הלול צריך להיות מכוסה בניילון מוקצף ועיתונים (הרבה עיתונים) על זה כך שאם הוא צריך לעשות הוא לא יפתח הרגל של עשיית צרכים בכל הבית. חשוב לקשר את הגור ללול באופן חיובי ולא לסגור אותו כאילו זה מובן מאליו – לחכות שיהיה עייף  לפני הכניסה ללול, רצוי לתת לו ארוחות טעימות בשטח הלול ,קונג. (עזרה בנושא "הגבלה בתנועה וקישור הגור באופן חיובי" בפתרון מונע לחרדת נטישה בגורים).

בלילה רצוי שהלול יהיה קרוב אלינו כדי שנשמע את הגור, הגור יהיה מוגבל בתנועה וכאשר הוא מתעורר בלילה זה סימן שהוא רוצה צרכים. נוציא אותו גם אם קר, רטוב, יורד גשם, חשוך – כך ילמד מהר מאוד לעשות צרכיו בחוץ.

מאת: דויד אפלבי

הנושא העוסק בדרכים להגדיר שליטה (דומיננטיות) נידון לעתים קרובות. במיוחד נמתחה ביקורת על כך שפעמים רבות מאבחנים דומיננטיות בטעות כגורם לבעיות התנהגות. ברור שביקורת
כזו היא מוצדקת, אך מספר פרשנים גם ניסו לפרש מחדש את השפעת תוכניות הטיפול שבדרך כלל מומלצות לבעיות של "דומיננטיות". תובנה חדשה זו טוענת שיתרונותיו של כל שינוי
בהתנהגות אין להם ולא כלום עם מונח הדומיננטיות אלא עם תגובותיו של הפרט למצבים.
למרות זאת, אפשרי הדבר שפרשנות זאת מתארת את התהליכים המתרחשים ברמה המקומית, זאת אומרת כיצד הפרט חש בעת שהוא נשלט.

לפני שנבחן נושא זה, עלינו להקפיד ולעשות שימוש במונחים נכונים. אם נגיד שפרט הוא דומיננטי, יהיה הדבר שגוי אם אנו משתמשים במושג מחוץ להקשר. בעצם, אפשר להסתכל על
דומיננטיות כעל משוואה.
במונחים פשוטים נגיע לכך: האם אתה בדרך כלל משיג את הדרך שלך פלוס משהו שאתה רוצה, מינוס כל הדאגות שעשויות להיות לך לגבי יכולתו של פרט שרוצה את אותו הדבר על מנת|
לעצור אותך. אם אתה חושב שהם יכולים, סביר שתחוש מדוכא ומרוסן. אם תקריות בינך לבין הפרט האחר ימשיכו, אתם אמורים להגיע לנקודה בה אתה צריך לצפות מי ינצח ובאיזה הקשר
זה עשוי לקרות. עכשיו יש לך מערך דירוג, ואחד מכם הוא דומיננטי.

מערכי דירוג התפתחו בחברות של להקות, היות ועימותים וקרבות פוחתים כאשר כל אחד יודע היכן הוא עומד. בעיות נוטות להתרחש ביחסי אדם/כלב כאשר בעלים משדרים אותות ומסרים,
אשר גורמים בלא יודעין לכלבם לפתח תחושה של סטטוס גבוה. למשל, כאשר בעלים מגיש לכלבו ברצון את האוכל שהוא עצמו אוכל, באותו רגע שהכלב דורש זאת. דבר זה עשוי לפתח
בכלב תחושה של סטטוס גבוה באותו הקשר מסוים. עובדה זו עשויה לעודד את הכלב להרגיש שהוא יכול לקרוא תיגר על הבעלים במצבים אחרים גם כן. ברור שלא סביר שמעשה זה בפני
עצמו יערער את תפיסתו של הכלב לגבי סדר הדרגות הנכון, אך אם הכלב מקבל את האיתותים השגויים בתדירות מספיק גבוהה, הוא עלול לחשוב שהוא השליט.

אף על פי כן, מדענים מאמינים שלכלבים אין תחושה של העצמי ועל כן יהיה זה יותר מדויק לומר שהכלב מתנהג ללא עכבות, וזוהי אותה התנהגות ללא עכבות, שאנו מפרשים כהתנהגות
דומיננטית. אחרים מתארים אמונה שהכלב שלהם מנסה להעלות את הסטטוס שלו על פני הסטטוס שלהם. אך אמונה זו זקוקה לעובדה שלכלב יש יכולת לתכנן מראש ולדעת כיצד התנהגותו
תשפיע על רגשותיהם ומחשבותיהם של אחרים – מה שעל פי אמונתנו הם אינם מסוגלים לו. על כן הרעיון שהכלב מתנהג בכניעה פחותה או גדולה יותר על פי העובדה עם מי יש לו
אינטראקציה ומהו ערכו של המשאב עליו מדברים, עשוי להיות דרך טובה יותר לתאר את מה שמתרחש.

תוכנית תיקון התנהגות ומניעת בעיות

קיימות תוכניות לתיקון התנהגות המוצעות להפחתת תחושת הסטטוס הגבוה בקרב כלבים, אשר הפכו בלתי ממושמעים כלפי בעליהם או אשר מאתגרים את בעליהם לגבי אמצעים שונים.
אותן העצות ניתנות לעתים קרובות כדי לבלום בעיות אלו מלהתפתח. הן מתוארות באופנים שונים, כמו: תוכניות לגבי הפחתת סטטוס, הפחתת דרגה, דומיננטיות, אסרטיביות או 'למד
להרוויח'. לא משנה מהי הכותרת שלהן, כולן עובדות על הגברת נכנעות הכלב לגבי מה שהוא עושה או לגבי מה שחשוב לו, או באמצעות מניעת אבדן הנכנעות אצל כלבים שכרגע מתנהגים
בסדר, במיוחד כלבים מתבגרים או אלה שנרכשו לאחרונה.

קיימות חמש ביקורות עיקריות על תוכניות הקשורות לסטטוס:

1. לעתים קרובות הן אינן מתאימות.

2. אם לא ממלאים את הוראותיהן, זה לא בהכרח מביא לסוג ההתנהגות שאנו קוראים לה דומיננטית.

3. התוכניות נוטות להעניק מערכת סוחפת של כללים, שלא כולם ישימים לגבי כל פרט (אינדיבידואל).

4. היכן שעושים בהן שימוש באופן רציף, מה שבהתחלה נראה כהשפעה להתנהגות טובה יותר, למעשה מושג פשוט על ידי העובדה שהכלב הופך להיות מדוכא ומכונס בעצמו. (זוהי תגובת
הפרט אליה התייחסתי בתחילת מאמר זה).

5. יישום התוכניות כל כך משנה את יחסי הכלב/בעלים, בגלל כללים כמו "אל תיתן לכלבך לשבת על ברכיך", או "לא כל עוד הוא לא מוזמן לכך", שבעלים פשוט לא מוכנים להמשיך
לעשות בהם שימוש.

בואו נסתכל עכשיו על הדברים הבאים:

(1) אבחנה לא נכונה היא תמיד דבר רע ובכל זאת מכנים התנהגות "דומיננטית" כל מיני סוגים של בעיות יחסים להן יש גורמים אחרים. למשל, עלינו להימנע מלהשתמש בתווית על מנת לתאר חוסר תגובה לרצונו של הבעלים, אשר נגרם כתוצאה מאימון בלתי מספיק או בלתי הולם. באופן דומה, אי אפשר להאשים בדומיננטיות כאשר מתארים התנהגות הגנתית הנגרמת כתוצאה מפחד מכוונותיו של הבעלים. דבר זה קורה לעתים קרובות במקרים בהם נעשה שימוש ב"עונש" כאשר מנסים לעצור את ההתנהגות בה הבעלים אינו מעונין.

(2) אתה יכול לעשות את כל הדברים שהתוכניות אומרות שאסור לך לעשות, כמו לאפשר לכלב שלך לישון על מיטתך, בלי שבאופן אוטומטי יתפתחו בעיות הקשורות לחוסר נכנעות. ובכל זאת, הן כן עלולות להתפתח בסביבה כזאת. יתר על כן, מחקרים הראו שסביר יותר שבעיות "דומיננטיות" יקרו כאשר הבעלים נוטה להיות וותרני. רק אם יוכח שכלבים באופן קבוע מפתחים חוסר נכנעות בבתים היכן שבעלים שולטים במשאבים החשובים לכלבים, יוכלו תוכניות המניעה להיחשב כבלתי רלוונטיות.

(3) הנטייה להחזיק רשימה של כללי מניעה אשר מכסים את כל המשאבים, נובעת מהעובדה שאין אפשרות לדעת מה יעריך כל כלב בלי ללמוד להכיר אותו. רוב הבעלים אינם מודעים לצורך בכך, או שאין להם את ההבנה שתאפשר להם לעשות זאת. איש חכם פעם אמר: "בעלים מנוסים של כלבים יכולים לשבור את כל החוקים וידעו מתי שוב לאכוף אותם, מפני שהם יכולים לצפות את הבעיות עוד

(4) בהתהוותן. בעלים שלהם אין ידע, ניסיון או אינטואיציה, לא ידעו שמתפתחת בעיה עד שתתרחשנה התוצאות". זה מה שהופך קווים מנחים לפיהם אנשים יכולים לפעול, לשימושיים.

(5) אין כמעט ספק שתוכניות שהוצגו לצורך ריפוי בעיית דומיננטיות עשויות להביא להתנהגות של דיכאון או התכנסות. הסברה היא שזוהי תגובה מכך שלא זוכים להנאות להן מצפים, כמו מנות ממזונו של הבעלים או שכיבה על הספה. תגובה זו לא באה בניגוד לכוונה להפחתת דירוג (זאת אומרת, התפתחות של נכנעות). סרטי טבע הם הדוגמה הטובה ביותר והנכונה ביותר לתיאור התנהגות דומיננטית ונשלטת. באחד מהסרטים האלה אנו עשויים לראות זאב המצפה לקבל פירור טעים. אם זאב אחר מונע זאת ממנו על ידי כך שאינו מאפשר לו גישה, הזאב הראשון עשוי לחוות את אותו תהליך רגשי. בכל אופן, לגבי הכלב המשפחתי, ברגע שציפיותיו מתעוררות באמצעות דבר שחוזר ונשנה, התנהגויות הדיכאון וההתכנסות אמורות להיפסק. באופן מובהק, בעלים המתבקשים ליישם תוכניות אלו מדווחים שהתנהגות דכאונית היא רק שלב חולף.

(6) האם בעלים מתמידים בתוכניות אלו כאשר הן מוצגות כמשהו שעשוי לפתור בעיה? הם עושים זאת רק אם הם מסוגלים לראות את היתרונות, מה שמחזיר אותנו לנקודה החשובה ביותר – נקודה מס' 1.

]]> http://dogcat.org/%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%94/feed/ 0 http://dogcat.org/%d7%94%d7%a4%d7%92%d7%9f-%d7%9e%d7%a2%d7%98-%d7%a8%d7%92%d7%a9/ http://dogcat.org/%d7%94%d7%a4%d7%92%d7%9f-%d7%9e%d7%a2%d7%98-%d7%a8%d7%92%d7%a9/#comments Sun, 10 Jul 2011 09:55:43 +0000 ‫admin‬ http://www.dogcat.org/?p=358

 מאת: דויד אפלבי

כאשר אנו מתארים התנהגות, אופי או מזג (טמפרמנט) של כלב, אנו משתמשים בתוויות כמו "טמפרמנט דומיננטי" על מנת להסביר אחד לשני מה ראינו וצפינו, אך ברגע שאנו עושים זאת, אנו מתייגים את הכלב לתוך סוג מסוים. הדבר אינו רצוי מכיוון שאנו יודעים מניסיוננו אנו שהתנהגות היא דבר מורכב ואף תווית לא תוכל לתאר במדויק כיצד אנו חשים בכל המצבים בהם אנו מוצאים עצמנו במהלך אירועי היומיום. לכן, מדוע אנו כופים תיאורי מושג יחיד על אישיותו של הכלב שלנו?

המפתח לכך היא לשקול כיצד הכלב מרגיש במצבים שונים ולהשתמש בהגדרות המתארות את אותה תחושה אמורה, מאשר לשים אותה כקטגוריה של סוג. דבר זה עשוי להיראות מסובך אך באופן מעשי זה פשוט. למשל, במקום להגיד שהכלב הוא דומיננטי, יהיה עדיף לומר שהוא מתנהג באופן בלתי מרוסן במצב נתון; ובמקום להגיד שהוא כנוע אנו יכולים לומר שהוא מתנהג באופן מרוסן במצבים אחרים. כמובן שאנו רק יכולים לנחש כיצד חש הכלב, אך שפת גוף מספקת לנו רמזים רבים היות והיא מבטאת של מצבו הרגשי של הכלב. למעשה שפת גוף היא ה"חלון" דרכו אנו יכולים לחזות בתוצאת התהליך הפנימי של הכלב. זה מודגם על ידי העובדה שמה שאנו מתארים כשפת גוף כנועה יכולה להיווצר כאשר הכלב חושף התנסויות לא נעימות כשבסביבה אין כלל בעל חיים אחר להיות כנוע כלפיו. ברור שכאשר כלבים אחרים נוכחים, תנוחת הגוף משדרת להם משהו, היות והם באופן נורמלי למדו שכלב המציג אותה, אין זה סביר שהוא קורא תיגר. לקהילה המדעית יש מסורת של החזקה בדעה שלבעלי חיים אין רגשות, היות ורגשות מצריכים דרגה גבוהה יותר של אינטליגנציה ממה שחיות מסוגלות לה. זוהי דרך יהירה להסתכל על החיות איתן אנו חיים. כולנו יודעים מהסתכלות על כלבינו במגוון סיטואציות שיש להם טווח של הבעות אותן אנו מפרשים היות ואנו חושבים שאנו יודעים כיצד הם מרגישים באותו זמן. יהיה יותר הגיוני להגיד שלכלבים יש אותן תחושות המופעלות על ידי תהליכים כימיים פנימיים כמו אלו שאנו חווים, אך הם אינם יכולים לתייג אותן. למשל, כלב יכול לחוש קנאה כאשר בעליו מעניק תשומת לב לכלב אחר בבית או שהוא מחשב בן משפחה אחר. אנו עשויים להיות מסוגלים לשים לב כיצד מרגיש הכלב על ידי כך שהוא נדחף כאילו בתחרות להשיג תשומת לב בחזרה. העוצמה בה הוא מנסה תיקבע באופן חלקי על ידי העובדה כמה כנוע הוא. במקרים הגרועים ביותר, כאשר כלב חש קנאה רבה או תסכול והוא גם מאד כנוע, נוכל להיווכח בהתנהגות תוקפנית. ולהיפך, אם הכלב הוא כנוע הוא עשוי להיראות מדוכא ומכונס בעצמו – במקבילה אנושית, אולי, של זעף או שתיקה מתוך זעף. מה שהכלב לא יכול לעשות, הוא להבין שהוא מקנא או מדוכא. הוא פשוט חי זאת. עד כמה שאנו יודעים, הוא גם חסר את היכולת לדאוג לגבי משהו כשהוא מרוחק מהסיטואציה. אם זהו המצב, רק לבני אדם יש את היכולת ליצור דאגה ומצבים רגשיים אחרים בתוך ראשם על ידי חשיבה בלבד.

טיפים

לאנשים יש חיות מחמד מסיבות רבות ומגוונות – אך רוב הבעלים מחזיקים חיות מחמד לצורך חברה והנאה. בעוד שכולנו מקווים שיהיו לנו יחסים הדדיים מאושרים ומספקים עם חיות המחמד שלנו, לפעמים דברים עשויים להשתבש. זה יכול לנבוע מחוסר הבנה של התנהגותו הטבעית של בעל החיים וזה עלול להוביל למשבר ביחסים – מה שתמיד מוביל למתח ואומללות של חיית המחמד כמו גם של בעליה.עיינו בטיפים שאנו מציעים אולי שם יש פתרון לבעייתכם.

אביזרים התנהגותיים: קונג

ה– Kong הוא אביזר התנהגותי לכלבים וחתולים הקיים משנת 1976, באמצעותו ניתן ללמד את חיית המחמד התנהגות רגועה ותעסוקה למוח (ריפוי בעיסוק), ומכאן חשיבותו בטיפול בחרדת נטישה ובפתרון מונע לחרדת נטישה בכלבים.

טיפים לשימוש ב- Kong:
לבחור Kong שמתאים לגודל הפה של הכלב/ה.את ה – Kong  ממלאים באוכל, מומלץ אוכל "לקיק" כלומר שתהיה אפשרות תגמול על ידי ליקוק.
אם ה – Kong  ימולא על ידי חטיף קשה או משהו דומה ולא תהיה אפשרות של תגמול לחיית המחמד, יביא הדבר לתסכול ולהזנחה של ה – Kong.
אנו ממליצים על רכישת קונג מקורי בלבד (יש כיתוב עליו באנגלית – Kong  ).
כאשר תם השימוש ב – Kong , רצוי לשטוף אותו ולהניח בצד עד לשימוש הבא.

© גל כתב  תפריטים למילוי Kong, להנאתו ותעסוקתו של הכלב:

המילוי הפשוט - קרטיב לכלבלמלא את הקונג עם אוכל לכלבים מקופסת שימורים עד שייסתם, לשים במקפיא למשך הלילה כדי שיקפא לגמרי ולתת לכלב.
המלצה: כאשר מכירים לכלב את הקונג רצוי לתת לו בין פעמיים לשלוש את הקונג לא קפוא ורק לאחר שלמד לרוקן את תוכנו אפשר למלא את הקונג ולהקפיאו.- מאת גל כתב.
עובדה מעודדת: הכלב יכול להתעסק עם זה כשעה.
קונג קפוא- מלא את קצהו של הקונג בחטיף (treat) עד שייסתם. הפוך אותו בתוך כוס. מלא אותו ברוטב עוף והקפא.
אתה יכול לנסות גם עם אוכל חתולים.לשים לב – קונג קפוא יכול לגרום ללכלוך ולכן מומלץ לשימוש מחוץ לבית בלבד.

קונג ספרדי- 1 ביצה, גבינה מגוררת וכל ירק שכלבך אוהב.טרוף את הביצה וערבב עם הירקות. דחס לתוך הקונג. פזר גבינה על החלק העליון וחמם במיקרוגל למשך כ-20 שניות כדי לסגור את המרכיבים. חכה עד שהכל יתקרר.
אזהרה – גבינה הופכת חמה מאד במיקרוגל.

קונג עם פתותי גבינה - ערבב חתיכות גבינה או ממרח גבינה עם האוכל היבש הרגיל של כלבך ודחס לתוך הקונג. חמם במיקרוגל עד שהגבינה מתחילה להינמס ומאחדת בין חלקי האוכל. תן לזה להתקרר לטמפרטורה בטוחה.
השתמש בכוס להכלת הקונג כאשר הוא במיקרוגל.

קונגים חדשניים - מרח חמאת בוטנים או ממרח מרמייט (Marmite) (ממרח בצבע חום כהה בעל טעם חזק וקצת מלוח, בד"כ עבור ילדים) בתוך חלל הקונג ליצירת חלופה מינימליסטית ומהירה.

שילובים מתגרים - השתמש בחסכנות בגבינה, עור של עוף, בייקון, פשטידה, כבד טלה מבושל, אוכל חתולים בשרי מקופסה – וכן וודא שחטיף זה סותם את החור העליון כך שאף אחד מהמרכיבים האחרים שלך לא נשפך החוצה.

מנות עיקריות – ביסקוויטים קטנים לכלבים, מקלות לחם, לחם שום, קרום של פיצה, מקלות גזר – חטיפים אלה יש לתקוע למקומם.

ערוך ניסויים עם סוגים שונים של ביסקוויטים לכלבים ובחן את הסוגים הקטנים לכלבים שמהם יש מגוון רחב.  השאר ביניהם הרבה מרווחים מעניינים. כמה ביסקוויטים יהיה קשה יותר להוציא מהאחרים.

פרסים מיידיים - כבד מיובש קפוא, חטיפים לחתולים, נקניקיה קצוצה, גבינה מגוררת – אלה צריכים להיות פרסים קטנים מלאי טעם. ברגע שהכלב נוגע קלות בקונג, חלק מהם אמורים ליפול החוצה כדי למשוך את תשומת לבו. אם כולם יתפזרו מייד, זה יהיה די משעמם עבור כלבך – על כן וודא שאתה מנער את הקונג כשאתה ממלא אותו, כדי שייכנסו חתיכות לתוך כל החללים והבקעים שנוצרו על ידי הביסקוויטים התקועים.

בננה-רמה – 1 בננה טרייה, 2 כפות נבטי חיטה, 1 כף יוגורט פשוט (אתה יכול להשתמש גם ביוגורט בעל הטעם האהוב על חיית המחמד שלך) – מעך את הבננה, הוסף את נבטי החיטה והיוגורט. מעך וערבב את כל המרכיבים יחד והשתמש בכף להכנסה לתוך הקונג. הקפא למשך 4 שעות. מעדן גבינה לקונג הדנטאלי3 פרוסות מהגבינה האהובה על חיית המחמד שלך – פשוט הנח את שלושת פרוסות הגבינה ישירות על גבי המסילות של הקונג הדנטאלי של חיית המחמד שלך (אם למודל הקונג יש חבל – וודא שהגבינה לא תימרח עליו. המס במיקרוגל למשך 20 עד 30 שניות. תן לחיית המחמד שלך לאחר שזה מתקרר.

סטייק פילדלפיה - שאריות סטייק, 1 אונקיה גבינת שמנת – שים חתיכות קטנות של שאריות הסטייק בתוך צעצוע הקונג. מרח גבינת שמנת בחור הגדול כדי שתשמור עליהן במקומן. סלט פירות נתחי תפוח וגזר, רבע בננה – הנח את התפוחים והגזרים בתוך הקונג. מעץ את הבננה בחור הגדול כדי לשמור על הנתחים במקומם. אתה יכול לכלול פירות וירקות אחרים כמו פרוסות תפוז, אפרסק, נתחי נקטרינה, מקלות סלרי, ברוקולי, כרובית, תערובת עגבניות וזיתים שחורים.

מקרוני בגבינה - שאריות של מקרוני בגבינה, קובייה קטנה של וולוויטה (Velveeta) (מוצר דמוי גבינה, מלוח, לשימוש בסנדוויצ'ים ואומלטים), צעצוע קונג תואם. המס את הוולוויטה במיקרוגל עד שהופכת צמיגה. הכנס את המקרוני בגבינה לתוך צעצוע הקונג. שפוך את הוולוויטה המחוממת לתוך הקונג. וודא שהכל התקרר לפני שאתה נותן זאת לחיית המחמד שלך.

מתכונים מפורסמים – הקונג הארכיאולוגי של דודה ג'יני (לכלבים מתקדמים). שכבה ראשונה (הכי עמוקה): קשיו קלוי ולא מומלח, חתיכות כבד מיובשות במקפיא. שכבה שניה: מזון כלבים טחון גס, עוגיות או ביסקוויטים של כבד, דגני בוקר צ'יריוס ללא סוכר, חמאת בוטנים ללא מלח, שבבי בננה מיובשת, תפוחים ומישמשים. שכבה שלישית: מקלות גזר, הודו או שאריות רביולי או טורטליני, צעצוע קונג (ככל שגדול יותר – טוב יותר!). הדק עד כמה שאפשר. המרכיב האחרון שיוכנס צריך להיות מישמש או חתיכת רביולי, כדי ליצור "פיניש" חלק מתחת לפתח הראשי.

הגירסה הדיאטטית: החלף את הקשיו בפריכיות אורז מפוררות, את הכבד המיובש במקפיא בקרוטוני קיסר ואת חמאת הבוטנים בגבינת שמנת דלת שומן. – מאת ג'ין דולנדסון.

קונג על חבל - מזון כלבים טחון – גס יבש, צעצוע קונג מתאים, חבל. קח את החבל, העבר אותו דרך צעצוע הקונג ועשה בו קשר. תלה זאת הפוך מעץ, קומה או עמוד. הקונג צריך להיות במצב בו החור הקטן פונה לקרקע. קח את מזון הכלבים ומלא את צעצוע הקונג. גרום לצעצוע להיות תלוי מספיק נמוך שיהיה בדיוק מחוץ לטווח ההישג של הכלב. הכלב יבלה שעות בניסיונות להשיג את מזון הכלבים מצעצוע הקונג. בסוף היום קח את המזון הנותר ותן אותו לחיית המחמד שלך כפרס. זוהי פעולה מתקדמת עבור כלבך. – מאת איאן דנבאר.

חתיכות עשויות מבקר משומר חמאת בוטנים, אבקת מרק, רצועות בקר משומר, מים, צעצוע קונג מתאים, מאפין  (muffin). מרח מעט חמאת בוטנים מעל לחור קטן בצעצוע הקונג שלך.  מלא את המים הקרירים והוסף מעט אבקת מרק. שים את מקל הבקר המשומר בתוך צעצוע הקונג והקפא.  (כאשר קפוא) ניתן לשים אותו גם בבריכת השחייה של הילדים ליום דיג כייפי לחיית המחמד שלך. – מאת טרי ריאן.