חרדת נטישה הינה בעיה שכיחה מאד אצל כלבים זהו נושא כאוב ומטריד לכלב ולבעליו עד כדי כך שבעלים מוסרים את כלביהם לכן יש חשיבות עליונה ואחריות ללמד את כלביכם להיות לבד.
חרדת נטישה - כלבים רבים מתנהגים לא כשורה וחשים מתח וחרדה כאשר הם נשארים לבד.
דרכי הביטוי של חרדת הנטישה בקרב כלבים
חרדת הנטישה מקבלת ביטויה בדרכים אחדות, שלעיתים שזורות זו בזו:
א. יללות ללא הפסק ו/או נביחות ללא הפסק
ב. חוסר תאבון, שתייה וכאשר הבעלים חוזרים הכלב רץ לשתות ולאכול.
ג. חוסר שליטה על סוגרים – שתן, צואה, ריור
ד. לעיסת דברים בבית- מכיוון שההרגשה של חרדת הנטישה נוראית עבור הכלבה, מוחה "מחפש" תעסוקה. ריפוי בעיסוק שהכלבה מוצאת הוא לעיסת דברים בבית. פעולה זו מקלה עליה את החרדה, וכך היא הופכת מתגמלת עבורה. בדרך זו ככל שעובר הזמן פעולת הלעיסה מחוזקת, כי היא מקלה על הכלבה את ההתמודדות עם החרדה.
ה. יש כלבים המנסים למנוע את הרגשת החרדה אשר עומדת לבוא עקב היציאה של הבעלים מהבית על ידי נהימות על בעליהם.
ו. יש כלבים הצמודים כמו צל לבעליהם כאשר הם בבית.
ז. בריחה מהבית- יש כלבים המנסים לברוח מהבית באותו רגע שהבעלים יוצא, כי הם מותנים בכך שכאשר הדלת תיסגר, יתחיל הלחץ (=הסטרס) שלהם, ישנם כלבים, שניסו לצאת מהבית על-ידי חפירה בקירות, על-ידי הרס של הדלת יציאה, על-ידי קפיצה מהחלון, העלולה לעיתים להסתיים אף במוות.
עקב ניסיונות הבריחה הללו הכלבים עלולים להיפצע קשה. במצבים אלה המחזה שנגלה לבעלים בשובו הביתה הוא הרס או דם בבית. במצב זה עלול הבעלים לכעוס על הכלב ולגרום לו לתסכול.
מובן, שמצבים אלו אינם בשליטת הכלב, ולכן אין כל סיבה לכעוס עליו.
מתחילים:
טיפים:
לשים לב:
בעלים בתקופת חופש, אבטלה, חלילה מחלה, חופשת סמסטר, תקופות מבחנים וכדומה להשאיר את הכלב באופן יזום לבד.
בעלים אשר רגילים לקחת את כלבם איתם לכל מקום מומלץ מדי פעם לוודא שכלבם יודע להתמודד עם הרגשה של להישאר לבד, לכן באופן יזום להשאיר לבד.
KONG
ה – Kong הוא אביזר התנהגותי לכלבים וחתולים הקיים משנת 1976, באמצעותו ניתן ללמד את חיית המחמד התנהגות רגועה ותעסוקה למוח (ריפוי בעיסוק), ומכאן חשיבותו בטיפול בחרדת נטישה ובפתרון מונע לחרדת נטישה בכלבים.
טיפים לשימוש ב- Kong:
לבחור Kong שמתאים לגודל הפה של הכלב/ה.
את ה – Kong ממלאים באוכל, מומלץ אוכל "לקיק" כלומר שתהיה אפשרות תגמול על ידי ליקוק. אם ה – Kong ימולא על ידי חטיף קשה או משהו דומה ולא תהיה אפשרות של תגמול לחיית המחמד, יביא הדבר לתסכול ולהזנחה של ה – Kong.
אנו ממליצים על רכישת קונג מקורי בלבד (יש כיתוב עליו באנגלית – Kong ).
כאשר תם השימוש ב – Kong, רצוי לשטוף אותו ולהניח בצד עד לשימוש הבא.
"לכלבים יש מנגנון שמירה פנימי נגד אלימות מופרזת, הנקרא ריסון נשיכה. הכלב לומד לרסן את נשיכותיו עוד במשחקיו כגור.
ד"ר מייקל פוקס מאגודת Humane Society (אגודת "צער בעלי חיים" האמריקנית), גילה שתנועות של הרג הטרף וטלטולו מתרחשים לראשונה בשעת משחק כשהגור בן ארבעה-חמישה שבועות, וכשמסתכלים על שני גורים נושכים ומשחקים, רואים שהם אלימים למדי. הם תופסים זה את זה בצוואר, נוהמים ונושכים. אני ראיתי גור תופס גור אחר בצווארו, נושך ומטלטל את ראשו בדיוק כפי שכלבים עושים בשעת ציד ונשיכה קטלנית. אך ברגע שהגור השני משמיע יללה, ולו הקטנה ביותר, הגור התוקף מניח לו מיד. כך הם לומדים שזה בסדר לנשוך, אך לא יותר מדי חזק. סביר להניח שמנגנוני ריסון קיימים אצל כל החיות הטורפות, מפני שבעלי-חיים בעלי שיניים חדות חייבים לדעת להפסיק לפני שהם קורעים זה את זה לגזרים.
לכלבים יש שיטה נוספת ללמד זה את זה מהי תוקפנות מתקבלת על הדעת. כשגור נושך ומתחיל להיות תוקפן מדי, חברו למשחק יעצור, יקפא על מקומו ויישיר מבטו אליו, כדי שיבין את הרמז ויפסיק – כמו לבקש פסק זמן במשחק – והוא אכן מפסיק. אפשר לראות את זה בעיקר כשגור קטן וחלש יותר מנסה להשתולל עם גור גדול מימדים. שניהם גורים ושניהם צעירים, אך אחד חוטף יותר מהשני בגלל גודלו וגילו. מדהים לראות באיזו מהירות שני הגורים יתאימו את עצמם לגודלו ומשקלו של היריב. הגור הקטן יותר יהיה תוקפן יותר, והגור הגדול יהיה וותרן יותר."
מניעת נשיכה תוך כדי משחק
בחברה של להקה, ברגע שגורים הופכים פעילים הם משחקים משחקים פיזיים אחד עם השני ומציקים לבוגרים על ידי משיכת אוזניהם, זנבם וכו'. בימיהם הראשונים מורשים הגורים לעשות מה שבא להם, אך ככל שהם גדלים, גם בוגרים וגם חבריהם לשגר הופכים יותר ויותר בלתי- סובלניים – במיוחד לשיניהם החדות מאד. עד הגיעם לגיל 4.5 חודשים לומדים גורים שנשיכה חזקה סתם כך או נשיכה חזקה תוך כדי משחק היא אסורה בהחלט ואם יעברו על אחד מהחוקים האלה, הנזיפה לא תאחר לבוא. כאשר מוכנס גור למשפחה, תהליך למידה זה לרוב לא הושלם. על המשפחה להמשיך מהיכן שהפסיקה אמו של הגור.
רצוי מאוד שגורים ישחקו עם בני מינם כדי ללמוד כמה זה מתגמל משחק עם כלבים אחרים וגם ללמוד להגביל את עוצמת נשיכתם.
כיצד לעשות זאת.
שתי דרכים ליישם:
(1) כל פעם שהגור משתמש בשיניו תוך כדי משחק, על האדם המעורב להגיב ב-"איי!" בקול חד וגבוה כמו יבבה,להישמע כאילו הוא באמת נפגע. אם הגור הפסיק לנשוך, להציע לו צעצוע לעיסה שהוא מאוד אוהב כדי שהגור – (א) יתוגמל על זה שהפסיק לנשוך. ו- (ב) שילמד כמה מתגמל ומהנה לנשוך צעצועי לעיסה.
(2) אם הגור עדיין משתמש בשיניו תוך כדי משחק, על האדם המעורב להגיב ב-" איי!" חד וגבוה כמו יבבה, להישמע כאילו הוא באמת נפגע, להתרחק מהמקום ולהתעלם מהגור למשך כ-5 דקות. בדרך זו ילמד הגור – (א) להגביל את חוזק נשיכתו גם במשחק וגם באמת ו- (ב) שנשיכה מביאה לתגובה הפוכה אם רוצים למשוך תשומת לב.
לא לנער איבר / בגד כאשר הגור נושך כי זה רק יגרה אותו להמשיך ולנשוך.
משחקים נכונים
נשיכות גורים קורות כי הגורים לא יודעים בצורה אוטומטית איך לשחק עם אנשים עד אשר הם לומדים. הם ינסו לשחק איתנו כמו שמשחקים עם גורים אחרים על-ידי נשיכות ולעיסות התנהגות כזו אינה רצויה על בני אדם ובמיוחד ילדים ולכן זה חשוב שנלמד אותם איך לשחק עם צעצועים.
חשוב לתת לגורים אינטראקציה עם כלבים אחרים כדי ללמד אותם כמה זה מתגמל לשחק בנשיכות עם כלב אחר ואיך לווסת את עוצמת הנשיכה.
ילדים – שלוט בילדים צעירים סביב הגור. הגור יכול לסבול הצקות למשך זמן מוגבל – אין לו אפשרות להגיד "אתה מלחיץ אותי, נא עזוב אותי במנוחה!"
רוב הגורים ינסו לשחק איך שהם מתחילים להתלהב ולכן להציע צעצוע, כאשר הגור מתלהב. כמו במקרים שמישהו מתקרב ומגיע לבית, כאשר הגור מתלהב להזיז את הצעצוע ולפעמים לתת לו לתפוש אותו – חשוב לעשות זאת בהתלהבות.
ישנם גורים שונים עם העדפות שונות – יש שמעדיפים משחקים אחרים ולכן צריך לנסות מה הכי פועל על הגור שלנו: משחקי רדיפה, משחקי משיכה או משחקים עם צעצועים מצייצים, לראות ולבחון מה הגור שלנו מעדיף. לשחק באנרגטיות אבל להפסיק את המשחק אם המשחק מתחיל להיות קשוח מידי או בטעות הגור נשך את ידנו. בדרך זו הגור ילמד להיות עדין במשחקיו וינסה להימנע מלגעת עם שיניו בעור אדם. לשחק מידי פעם, לבחור זמן חופשי במשך היום, משחקים בצורה שגרתית יעזרו להוציא מהגור אנרגיות ויגרמו לגור להיות גור שקל לחיות איתו.
מאת: גל כתב
גורים בגילאים של 6, 7 חודשים נמצאים בשלב ההתבגרות המינית.
בגיל שישה חודשים לערך הגור נכנס לשלב הבגרות המינית, רמות ההורמונים מתחילים להשתנות וגורמות לגור להסב את תשומת ליבו לעולם הרחב והרחק מאיתנו.
שלב ההתבגרות אורך כשישה חודשים, בשלב זה רמת הקליטה של הגור ירודה מאוד וכל הסחה קטנה משפיעה עליו, בעיה נוספת – עד הגילאים אותם ציינו הגור כבר סיגל לעצמו הרגלים ודפוסי התנהגות שגויים איתם יהיה על בעל הכלב להתמודד.
בעלים צריכים להיות מודעים ומודרכים אודות שלב זה בחיי כלבם.
בנית הקשר עם הגור וחינוכו קלים ומהנים יותר עבור הבעלים והגור – כבר מהימים הראשונים לאימוץ הגור החדש, יש את ההתלהבות והמוטיבציה לעבוד עם הגור.
ומה קורה עם גיל ההתבגרות המינית אשר מתקרב ?
חשבנו שחינכנו ואימנו את כלבנו בצורה מושלמת, אך הדברים מתחילים להשתבש, שלב זה בהתפתחות של הגור מהווה עבור בעליו תסכול ודאגה, שעד לאחרונה היו במרכז העולם עבור גורם. בשלב זה התגובה לקריאה 'בוא' והיחס של הגור לבעליו, לא יתבצעו כיאות על-ידי הגור המתבגר.
אל דאגה זהו שלב חולף בחייו של הגור, ברגע שיהפוך לבוגר – התנהגותו תשתפר. ברגע שאימנו את הגור להתנהגות טובה בגיל צעיר, לבד או בכיתת גורים – השרשנו בו התנהגות נכונה ויש בו כבר הכל כדי להיות כלב טוב.
אולם, יש צורך לקבל את העובדה שיהיה קצת קשה לתקופה של שישה חודשים.
יש להמשיך את האימונים.
אם הגור המתבגר יוזם התרחקויות מהבעלים יש צורך לעבוד עם רצועה ארוכה עד שיעבור השלב של גיל ההתבגרות.
משום שהגור חונך על-ידנו, הוא יחזור להיות כלב מהנה וקשוב.
הגור צריך לדעת שאנשים תמיד משיגים את מה שהם רוצים ושכדאי לו תמיד להתמסר אלינו – מוטב מוקדם מאשר מאוחר. לנו זה נותן גור שהוא נכון למלא, מתרצה ומוכן לקבל אותנו, גור שקל לחיות אתו. ע"מ להשיג זאת אין לבקש מגור לעשות משהו בזמן שאנו נמצאים בעמדה שאיננו יכולים להגיב – לטוב ולרע. כאשר אנו מנסים לגרום לגור לעשות משהו שאנו רוצים שיעשה, יש לעשות זאת בעדינות, אך באסרטיביות ולזכור תמיד לתגמל לאחר שהגור עשה מה שביקשנו.
אין צורך לחנך למשמעת ולצעוק, או חלילה להעניש את הגור. במקרים מסוימים יש צורך לחזור על הפעולה ולא לוותר כדי לגרום לו להתנהג כמו שאנו רוצים, על מנת לעזור לגור להתמודד עם הרגשת התסכול שנובעת מכך שלא השיג את מה שרצה. כל הגורים (וגם אנשים) צריכים לדעת להתמודד עם רגשות אלה. אם הגור לא מקבל את מה שרצה והוא מתחיל להתרגז ולנבוח, יש להמשיך למנוע ממנו את מה שרצה עד אשר נרגע ואז לתגמל היטב. אם ניתן לו מה שרצה כאשר הוא נבח, התרגז ונאבק זה יחזק את ההתנהגות הלא רצויה שלו, ויש אפשרות שזה יחזור על עצמו הרבה. חשוב מאוד לתגמל על התנהגות רגועה ושקטה במקום ההתנהגות הלא רצויה כדי שנקבל בעתיד התנהגות רצויה.
לנסות למנוע התנהגות לא רצויה בעזרת מחשבה קדימה. אם הגור מתכוון לעשות משהו "לא טוב" יש להסיח את דעתו למשהו אחר מהנה ומתגמל עבורו. חשוב לנסות להגיע אליו לפני המעשה ולא אחרי שסיים, כיוון שאז הוא כבר הבין כמה מתגמל זה יכול להיות עבורו, והתהליך יהיה פחות יעיל.
לזכור לתגמל היטב על התנהגות רצויה עם צעצועים וחטיפים, זה קל לשכוח מהגור כאשר הוא שוכב ומתנהג כל הזמן יפה.
האם הג'נטל לידר הוא קולר הראש הטוב בעולם?
הג'נטל לידר הומצא ב-1984 על ידי ד"ר רוברט אנדרסון מרצה בדימוס ומנהל המרפאה ההתנהגותית לחיות במחלקה לוטרינרייה רפואית והמכללה לחקר קשרי הגומלין בין בני אדם לחיות באוניברסיטת מינסוטה ורות א. פוסטר נשיאה בדימוס של האיגוד הארצי של מאמני הכלבים.
תפקוד הרצועות
לולאת האף
בלהקת זאבים, כאשר פרט גבוה בלהקה "קורא לסדר" על פרט נמוך בלהקה, ניתן להבחין במספר הזהרות מקדימות: עמידה, מבט, נהימה. לבסוף, הפרט הגבוה תופס עם פיו את הפרט הנמוך באזור הרגיש חברתית. כך מביע הפרט הגבוה באופן נחרץ לפרט הנמוך כי "הוא לא בסדר".
באזור זה, ככל הנראה, יש נקודות הרגעה טבעיות (נושא זה עדיין מצוי במחקר אך בתצפיות מדעיות על להקות זאבים נמצא כי התפיסה עם הפה מכוונת לאזורים אלה. ראה סרטון). בנוסף, כלבים בכל הגילאים (במיוחד כלבים צעירים) מבקשים תחושת ביטחון מכלבים בוגרים ומנוסים יותר בקבוצה, על ידי הגשת אפם לכלב המנוסה להחזקה בפיו. אחיזתו העדינה של הכלב הבוגר מעודדת חברות ומשדרת ביטחון. כאשר לולאת האף מתהדקת, היא מקיפה את אפו של כלבך באותו אזור רגיש חברתית (בדומה לכלב הבוגר) וכך בעצם מתפקדת באותו אופן על מנת להרגיע את הכלב ולעודד את ההובלה העדינה שלך.
חשוב לזכור לולאה זו חייבת להיות רפויה כמעט תמיד וזאת כדי שהכלב לא יקבל סימון קבוע שהוא "לא בסדר בהתנהגותו" וכמובן שיוכל לנשום ולהתנשף בנוחות.
לולאת האף בג'נטל לידר תוכננה להיות מונחות בדיוק בנקודות הרגעה אלה (מתחת לעיני הכלב ומאחורי זוויות פיו). ללולאת האף יש מנגנון כיוון וסגירה על מנת שהלולאה לא תגלוש מאפו של הכלב, והיא מותאמת לתווי פניו של כל כלב.
רצועת העורף
לרצועת העורף שני תפקידים חשובים:
1) במצבים בהם אימם של הגורים מרימה אותם מצווארם, מופעל לחץ על עורפם והם מרפים את גופם באופן אינסטינקטיבי. אינסטינקט זה מאפשר לאם להעביר את הגורים ממקום למקום בעת סכנה ללא כל התנגדות מצידם. רצועת העורף של הג'נטל לידר גורמת לתגובת הרפיה אינסטינקטיבית זו על ידי הפעלת לחץ על עורפו של כלבך כאשר הוא מנסה למשוך קדימה.
2) לכלבים יש אינסטינקט טבעי למשוך כנגד מתח. גם כלבים אשר עונדים קולר רגיל או קולר חנק עדיין נוהגים למשוך, על אף שהלחץ על צווארם גורם לכאב ולמחנק, וניסיונות הבעלים לעצור אותם על ידי משיכות.
מהו רפלקס ומה תפקידו בג'נטל לידר:
רפלקס – מערכת נוירונים המבטיחה הוצאת תגובה לפועל. יכול להתבטא ברתיעת איבר, התנגדות להשפעה חזקה וכו'. בתהליך הרפלקס עצמו המוח אינו שותף, אלא רק חוט השדרה, ורק לאחר מכן המידע מגיע למוח לדווח ולייצוב. תגובת הרפלקס מובטחת. קיימת אפשרות לעיכוב ביצוע רפלקס על ידי המוח (עד גבול מסוים).
רפלקס ההתנגדות (אינסטינקט טבעי) מתנה את כלבך ללכת כנגד הלחץ המופעל עליו. כאשר הכלב מושך עם קולר רגיל או קולר חנק נוצר מתח ברצועת ההולכה, המפעיל מיידית את רפלקס ההתנגדות כך שהכלב מושך יותר ויותר. רצועת העורף של הג'נטל לידר מנצלת כ- 80% מרפלקס זה, כך שכאשר הכלב מושך הוא מקבל "דחיפה" קדימה על העורף ומפעיל את רפלקס ההתנגדות (לטובת הבעלים) ואז עוצר.
בג'נטל לידר רצועת העורף תוכננה להיות מונחת גבוה ובמהודק על עורף הכלב. חשוב לוודא כי קיימת התאמה לעורף כלומר, כאשר רצועת העורף מותאמת לכלב כראוי, בקושי תכנס אצבע בין הרצועה לכלב. הרצועה מונחת בדיוק בנקודות ההרגעה והרפלקס הטבעיות ובכך רצועת העורף עושה שתי פעולות- גם מרגיעה את הכלב וגם מנצלת את רפלקס ההתנגדות לטובת הבעלים.
ג'נטל לידר
מבחינה טכנית
הג'נטל לידר מורכב משתי רצועות העובדות יחד בסנכרון מושלם החשוב לניהול התנהגות הכלב וזה מתאפשר בזכות טבעת D2 המקשרת בין שתי הרצועות. רצועת העורף נוגעת בנקודות הרפלקס הטבעיות ולולאת האף בנקודות סימון והרגעה.
מה חושבים בעולם על הג'נטל לידר?
המצאת הג'נטל לידר חוללה מהפכה בתחום התקשורת בין בעלי כלבים לכלביהם.
הודות ליתרונותיה הרבים של רצועת הג'נטל לידר כפי שהוצגו במאמר זה, היא נבחרה על-ידי מיטב בעלי מקצוע ברחבי העולם – וטרינרים, מאמני כלבים ומומחים בהתנהגויות כלבים, כאביזר ההתנהגות הטוב בעולם. ב-22 באפריל 2003 הכתיר הניו-יורק טיימס את הרצועה כאביזר ההתנהגות לכלבים הטוב והנמכר בעולם!
קישור לסרטון:
<object width="425" height="350"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/-EEItPwARoM"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/-EEItPwARoM" type="application/x-shockwave-flash" width="425" height="350"></embed></object>
גורים מחונכים לניקיון – שמירת סביבה נקייה מהיום שהם נולדו. לאחר היניקה האם מלקקת להם את הבטן כדי לעזור למערכת העיכול לפעול ואת האחוריים – הטוסיק כדי לגרות את הגורים לעשיית צרכים, האם אוכלת את הצרכים משתי סיבות עיקריות האחת טשטוש הריח מפני טורפים והסיבה השנייה ניקיון סביבת המחיה (בטבע זו המאורה). המאורה אינה גדולה (כמו לול מכאן המושג "הגבלה בתנועה") ועקב התנהגות אימם לומדים הגורים להתאפק כך גם הכלבים הבתים.
מתחילים:
אפשר לאמן לצרכים בצורה מהירה מאוד. הסוד הוא בלהיות ערני בצורה קבועה ומסודרת שבה הוא יעשה את צרכיו. ככל שנוציא יותר את הכלב לעשיית צרכים בחוץ, גופו יתוגמל על ההתרוקנות כי ישוחררו לחצים על האיברים הפנימיים וכמו שאנחנו מתרוקנים בשירותים ויש אנחת רווחה כך הכלב מתוגמל על ההתרוקנות מחוץ לבית. צריך להיות מרוכז – לגורים יש מוח וגוף לא מפותחים והם לא יכולים להתאפק זמן רב. יש לקחת את הגור החוצה במקרים הבאים:
כל שעתיים, אחרי אוכל, אחרי משחק, אחרי שינה או מנוחה, אחרי כל התלהבות.
ללכת איתו החוצה אפילו אם יורד גשם. אחרת, הוא יסב את תשומת ליבו לחזור הביתה ועדיין יצטרך לעשות צרכים. הרשה לו להסתובב ולרחרח, לשבח בעדינות כאשר הוא מתחיל לעשות.
לפקוח עין עליו כאשר הוא משוחרר בבית.
תמיד לדעת איפה הוא ומה הוא עושה.
אם הוא מתחיל להסתובב במעגלים ולהריח את הרצפה, מתחיל לילל, נראה לא נינוח או נראה כאילו מרוכז במשהו אחר, יש לקחת מיד החוצה. גופם של גורים קטנים בנוי כך שהם לא יכולים להתאפק יותר מידי כאשר עליהם לעשות – לקחת אותם החוצה מהר ללא דיחוי.
אפשר ורצוי לבחור עבור הגור מצע צרכים רך כמו אדמה, דשא וכדומה ולא מצע קשה כמו בלטות, מדרכה וכדומה. וכך בעתיד יעשה את צרכיו בתור כלב בוגר במקומות שהורגל ולא על מדרכות.
הגבלה בתנועה - אם אין אפשרות להתרכז בתקופה זו של חייו אפשר לתחום אותו או לשים אותו בלול גדול מספיק עבור המיטה שלו ושטח לצרכים. שטח הלול צריך להיות מכוסה בניילון מוקצף ועיתונים (הרבה עיתונים) על זה כך שאם הוא צריך לעשות הוא לא יפתח הרגל של עשיית צרכים בכל הבית. חשוב לקשר את הגור ללול באופן חיובי ולא לסגור אותו כאילו זה מובן מאליו – לחכות שיהיה עייף לפני הכניסה ללול, רצוי לתת לו ארוחות טעימות בשטח הלול ,קונג. (עזרה בנושא "הגבלה בתנועה וקישור הגור באופן חיובי" בפתרון מונע לחרדת נטישה בגורים).
בלילה רצוי שהלול יהיה קרוב אלינו כדי שנשמע את הגור, הגור יהיה מוגבל בתנועה וכאשר הוא מתעורר בלילה זה סימן שהוא רוצה צרכים. נוציא אותו גם אם קר, רטוב, יורד גשם, חשוך – כך ילמד מהר מאוד לעשות צרכיו בחוץ.
