לאנשים יש חיות מחמד מסיבות רבות ומגוונות – אך רוב הבעלים מחזיקים חיות מחמד לצורך חברה והנאה. בעוד שכולנו מקווים שיהיו לנו יחסים הדדיים מאושרים ומספקים עם חיות המחמד שלנו, לפעמים דברים עשויים להשתבש. זה יכול לנבוע מחוסר הבנה של התנהגותו הטבעית של בעל החיים וזה עלול להוביל למשבר ביחסים – מה שתמיד מוביל למתח ואומללות של חיית המחמד כמו גם של בעליה.עיינו בטיפים שאנו מציעים אולי שם יש פתרון לבעייתכם.
ה– Kong הוא אביזר התנהגותי לכלבים וחתולים הקיים משנת 1976, באמצעותו ניתן ללמד את חיית המחמד התנהגות רגועה ותעסוקה למוח (ריפוי בעיסוק), ומכאן חשיבותו בטיפול בחרדת נטישה ובפתרון מונע לחרדת נטישה בכלבים.
טיפים לשימוש ב- Kong:
לבחור Kong שמתאים לגודל הפה של הכלב/ה.את ה – Kong ממלאים באוכל, מומלץ אוכל "לקיק" כלומר שתהיה אפשרות תגמול על ידי ליקוק.
אם ה – Kong ימולא על ידי חטיף קשה או משהו דומה ולא תהיה אפשרות של תגמול לחיית המחמד, יביא הדבר לתסכול ולהזנחה של ה – Kong.
אנו ממליצים על רכישת קונג מקורי בלבד (יש כיתוב עליו באנגלית – Kong ).
כאשר תם השימוש ב – Kong , רצוי לשטוף אותו ולהניח בצד עד לשימוש הבא.
© גל כתב תפריטים למילוי Kong, להנאתו ותעסוקתו של הכלב:
המילוי הפשוט - קרטיב לכלבלמלא את הקונג עם אוכל לכלבים מקופסת שימורים עד שייסתם, לשים במקפיא למשך הלילה כדי שיקפא לגמרי ולתת לכלב.
המלצה: כאשר מכירים לכלב את הקונג רצוי לתת לו בין פעמיים לשלוש את הקונג לא קפוא ורק לאחר שלמד לרוקן את תוכנו אפשר למלא את הקונג ולהקפיאו.- מאת גל כתב.
עובדה מעודדת: הכלב יכול להתעסק עם זה כשעה.
קונג קפוא- מלא את קצהו של הקונג בחטיף (treat) עד שייסתם. הפוך אותו בתוך כוס. מלא אותו ברוטב עוף והקפא.
אתה יכול לנסות גם עם אוכל חתולים.לשים לב – קונג קפוא יכול לגרום ללכלוך ולכן מומלץ לשימוש מחוץ לבית בלבד.
קונג ספרדי- 1 ביצה, גבינה מגוררת וכל ירק שכלבך אוהב.טרוף את הביצה וערבב עם הירקות. דחס לתוך הקונג. פזר גבינה על החלק העליון וחמם במיקרוגל למשך כ-20 שניות כדי לסגור את המרכיבים. חכה עד שהכל יתקרר.
אזהרה – גבינה הופכת חמה מאד במיקרוגל.
קונג עם פתותי גבינה - ערבב חתיכות גבינה או ממרח גבינה עם האוכל היבש הרגיל של כלבך ודחס לתוך הקונג. חמם במיקרוגל עד שהגבינה מתחילה להינמס ומאחדת בין חלקי האוכל. תן לזה להתקרר לטמפרטורה בטוחה.
השתמש בכוס להכלת הקונג כאשר הוא במיקרוגל.
קונגים חדשניים - מרח חמאת בוטנים או ממרח מרמייט (Marmite) (ממרח בצבע חום כהה בעל טעם חזק וקצת מלוח, בד"כ עבור ילדים) בתוך חלל הקונג ליצירת חלופה מינימליסטית ומהירה.
שילובים מתגרים - השתמש בחסכנות בגבינה, עור של עוף, בייקון, פשטידה, כבד טלה מבושל, אוכל חתולים בשרי מקופסה – וכן וודא שחטיף זה סותם את החור העליון כך שאף אחד מהמרכיבים האחרים שלך לא נשפך החוצה.
מנות עיקריות – ביסקוויטים קטנים לכלבים, מקלות לחם, לחם שום, קרום של פיצה, מקלות גזר – חטיפים אלה יש לתקוע למקומם.
ערוך ניסויים עם סוגים שונים של ביסקוויטים לכלבים ובחן את הסוגים הקטנים לכלבים שמהם יש מגוון רחב. השאר ביניהם הרבה מרווחים מעניינים. כמה ביסקוויטים יהיה קשה יותר להוציא מהאחרים.
פרסים מיידיים - כבד מיובש קפוא, חטיפים לחתולים, נקניקיה קצוצה, גבינה מגוררת – אלה צריכים להיות פרסים קטנים מלאי טעם. ברגע שהכלב נוגע קלות בקונג, חלק מהם אמורים ליפול החוצה כדי למשוך את תשומת לבו. אם כולם יתפזרו מייד, זה יהיה די משעמם עבור כלבך – על כן וודא שאתה מנער את הקונג כשאתה ממלא אותו, כדי שייכנסו חתיכות לתוך כל החללים והבקעים שנוצרו על ידי הביסקוויטים התקועים.
בננה-רמה – 1 בננה טרייה, 2 כפות נבטי חיטה, 1 כף יוגורט פשוט (אתה יכול להשתמש גם ביוגורט בעל הטעם האהוב על חיית המחמד שלך) – מעך את הבננה, הוסף את נבטי החיטה והיוגורט. מעך וערבב את כל המרכיבים יחד והשתמש בכף להכנסה לתוך הקונג. הקפא למשך 4 שעות. מעדן גבינה לקונג הדנטאלי3 פרוסות מהגבינה האהובה על חיית המחמד שלך – פשוט הנח את שלושת פרוסות הגבינה ישירות על גבי המסילות של הקונג הדנטאלי של חיית המחמד שלך (אם למודל הקונג יש חבל – וודא שהגבינה לא תימרח עליו. המס במיקרוגל למשך 20 עד 30 שניות. תן לחיית המחמד שלך לאחר שזה מתקרר.
סטייק פילדלפיה - שאריות סטייק, 1 אונקיה גבינת שמנת – שים חתיכות קטנות של שאריות הסטייק בתוך צעצוע הקונג. מרח גבינת שמנת בחור הגדול כדי שתשמור עליהן במקומן. סלט פירות נתחי תפוח וגזר, רבע בננה – הנח את התפוחים והגזרים בתוך הקונג. מעץ את הבננה בחור הגדול כדי לשמור על הנתחים במקומם. אתה יכול לכלול פירות וירקות אחרים כמו פרוסות תפוז, אפרסק, נתחי נקטרינה, מקלות סלרי, ברוקולי, כרובית, תערובת עגבניות וזיתים שחורים.
מקרוני בגבינה - שאריות של מקרוני בגבינה, קובייה קטנה של וולוויטה (Velveeta) (מוצר דמוי גבינה, מלוח, לשימוש בסנדוויצ'ים ואומלטים), צעצוע קונג תואם. המס את הוולוויטה במיקרוגל עד שהופכת צמיגה. הכנס את המקרוני בגבינה לתוך צעצוע הקונג. שפוך את הוולוויטה המחוממת לתוך הקונג. וודא שהכל התקרר לפני שאתה נותן זאת לחיית המחמד שלך.
מתכונים מפורסמים – הקונג הארכיאולוגי של דודה ג'יני (לכלבים מתקדמים). שכבה ראשונה (הכי עמוקה): קשיו קלוי ולא מומלח, חתיכות כבד מיובשות במקפיא. שכבה שניה: מזון כלבים טחון גס, עוגיות או ביסקוויטים של כבד, דגני בוקר צ'יריוס ללא סוכר, חמאת בוטנים ללא מלח, שבבי בננה מיובשת, תפוחים ומישמשים. שכבה שלישית: מקלות גזר, הודו או שאריות רביולי או טורטליני, צעצוע קונג (ככל שגדול יותר – טוב יותר!). הדק עד כמה שאפשר. המרכיב האחרון שיוכנס צריך להיות מישמש או חתיכת רביולי, כדי ליצור "פיניש" חלק מתחת לפתח הראשי.
הגירסה הדיאטטית: החלף את הקשיו בפריכיות אורז מפוררות, את הכבד המיובש במקפיא בקרוטוני קיסר ואת חמאת הבוטנים בגבינת שמנת דלת שומן. – מאת ג'ין דולנדסון.
קונג על חבל - מזון כלבים טחון – גס יבש, צעצוע קונג מתאים, חבל. קח את החבל, העבר אותו דרך צעצוע הקונג ועשה בו קשר. תלה זאת הפוך מעץ, קומה או עמוד. הקונג צריך להיות במצב בו החור הקטן פונה לקרקע. קח את מזון הכלבים ומלא את צעצוע הקונג. גרום לצעצוע להיות תלוי מספיק נמוך שיהיה בדיוק מחוץ לטווח ההישג של הכלב. הכלב יבלה שעות בניסיונות להשיג את מזון הכלבים מצעצוע הקונג. בסוף היום קח את המזון הנותר ותן אותו לחיית המחמד שלך כפרס. זוהי פעולה מתקדמת עבור כלבך. – מאת איאן דנבאר.
חתיכות עשויות מבקר משומר חמאת בוטנים, אבקת מרק, רצועות בקר משומר, מים, צעצוע קונג מתאים, מאפין (muffin). מרח מעט חמאת בוטנים מעל לחור קטן בצעצוע הקונג שלך. מלא את המים הקרירים והוסף מעט אבקת מרק. שים את מקל הבקר המשומר בתוך צעצוע הקונג והקפא. (כאשר קפוא) ניתן לשים אותו גם בבריכת השחייה של הילדים ליום דיג כייפי לחיית המחמד שלך. – מאת טרי ריאן.
|
נביחות . . . משיכת רצועה . . . קפיצה . . . אלו הן בעיות התנהגות שכיחות איתם נאלצים להתמודד בעלי כלבים ברחבי העולם. לחלקם, בעיות התנהגות אלה מהוות מטרד בלבד, אולם עבור משפחות רבות בעיות אלה גורמות לנקודת משבר בקשר בין בני האדם לחיית המחמד שלהם. במקרה זה, אנשים רבים חשים כי עליהם לנטוש את חיית המחמד שלהם מתוך חוסר ברירה. למעשה, הסטטיסטיקה מראה בבירור כי בעיות התנהגות הן הגורם הראשי למוות (בהמתת חסד) של כלבים בארצות הברית. סוף- סוף קיימת שיטה אנושית ויעילה לשלוט בבעיות התנהגות אלה. רצועת ה-®ג'נטל לידר פועלת בהתאם לאינסטינקטים הטבעיים של הכלב, והופכת את כל אחד מבני הבית למנהיגו של הכלב – החל מילד בגיל 3 וכלה בקשיש בן 80. ניתן לראות תוצאות מדהימות כבר בדקות הראשונות של השימוש ברצועה. מערכת ה-®ג'נטל לידר מציעה תפישה חדשה בניהול התנהגות. היא מסייעת לבעלים להפוך למנהיג של הכלב, ומעניקה לכלב מוטיבציה לרצות את הבעלים. לחנוק או לא לחנוק – מה יעיל יותר? מיליונים של בעלי סוסים אינם טועים – האם ראיתם פעם רצועת חנק או דוקרנים על סוס? שימוש בחבל הוא הבחירה המבהקת של הרוכב כדי לשלוט בקלות ובמהירות אפילו בסוסים חזקים או לא צייתנים. בעלי סוסים רבים אינם יחשבו כלל לשלוט בסוס באמצעות פלצור הכרוך סביב גרונו. בנוסף, העובדה שהדבר גורם לניתוק החמצן לסוס, אין ספק שמדובר בכלי לא יעיל ואגרסיבי בשליטה בבעל-החיים. הוגי רעיון ה-®ג'נטל לידר השתמשו בהבנתם ביחס לשליטה בסוסים, בקר וכבשים על-ידי חבל, ואימצו את רעיון מוצלח זה גם לכלבים. אולם, הודות להבדלים האנטומיים הבסיסיים בין סוסים לכלבים, חבל טיפוסי המשמש סוסים אינו מתאים לכלבים. כך נולד הצורך ברצועה שתתאים במיוחד לראשו ולגופו של הכלב, תוך התחשבות באינסטינקטים הטבעיים של הכלב המגיבים לנקודות רפלקס מסוימות הממוקמות באזור הראש והצוואר.
במה שונה רצועת ה-®ג'נטל לידר משאר המוצרים? רצועת ה-®ג'נטל לידר עוצבה באופן מדעי כך שתתאים לעבודה עם החושים הטבעיים של הכלב, להגיב ולציית למנהיג שלו. כלבים אינם מדברים בשפה האנושית – הם מתקשרים האחד עם השני באמצעות שפת גוף, ואינטראקציה גופנית וקולית. מאחר שהרצועה מפעילה לחץ, בדומה לזה שמפעיל מנהיג הלהקה ואימא על גוריה, היא מסייעת לך "לדבר בשפת הכלב שלך", ומעבירה לכלב מסר פיזי ופסיכולוגי – שאתה הוא המנהיג שלו! ה-®ג'נטל לידר היא הרצועה המקורית היחידה שפותחה, נבדקה וזכתה להמלצות חמות על-ידי מומחי התנהגות, וטרינרים ומאמני כלבים ברחבי העולם. אף מוצר אחר אינו נפוץ באותה מידה, ולא אומץ בהיקף רחב שכזה על-ידי אנשי מקצוע מובילים בתחום אימון הכלבים ורפואת החיות! ב- 22 באפריל 2003 הוצגה כתבה של הניו-יורק טיימס המתארת את ה-®ג'נטל לידר כאביזר ההתנהגותי לכלבים הטוב והנמכר ביותר בעולם.
|
תכנית עבודה מאפייני אוכלוסיית כיתת גורים מושגים בהתנהגות בעלי חיים מטרות כיתת גורים תפיסות מוטעות ובעיות שונות אופן העבודה בכיתה מוטיבציה חיובית וגמול עבודה עם סימני ידיים, סימני קול וכשכוש זנב.
הקדמה:
ככל שחולף הזמן כך לומדים אנו את ההתנהגות הנכונה לחיות הרגישות, החכמות, שאוהבות אותנו בני אדם ללא תנאי. ישנם פתרונות לכל בעיות הכלבים (למעט מקרים יוצאי דופן).הפתרונות הללו אינם מתבטאים בשום אופן בצורה אגרסיבית כלפי הכלב. אבל את הפתרון האמיתי והנכון יש להתחיל כבר בשלב הגעתו של הגור הביתה ולא לחכות לגילאי חצי שנה ויותר, שלב שהגור נמצא בגיל ההתבגרות והספיק לפתח הרגלים ודפוסי התנהגות שגויים משלו. תוכנית העבודה:תוכנית העבודה עם גורים/כלבים היא תוכנית מובנית. אלה הם שיעורים מעשיים ומפגשים לתרגולים המלווים בחומר תיאורטי הכולל אינדיקאטורים להנחיה ברורה להתקדמות בלימודים. התוכנית מורכבת משניים-עשר מפגשים הכוללים שישה שלבים, כל שיעור כשעה וחצי, והיא אורכת שישה שבועות. הבעלים מונחים באופן מעשי ומקבלים חומר תיאורטי כקבוצה וכפרטים. אותה תוכנית מותאמת בהתאמה אישית לכל כלב – גור, מתבגר, בוגר או כלב העובר שיקום התנהגותי. אף על פי שהחינוך המתואר כאן מתנהל בקבוצות ומתחיל כאימון בסיסי לכל המשתתפים, הרעיון הוא להקנות התנהגות יחידנית המותאמת לבעלים ולכלבו וזאת על-ידי התייחסות לטיב היחסים ההתחלתי שבין שני הצדדים, והכרה ביכולתם האישית.
מאפייני אוכלוסיית כיתת גורים: הגורים בכיתה הם בעלי אופי וסוג שונים: הן מבחינה גנטית והן מבחינת יכולתם להתמודד עם מצבים משתנים.חלק זה קשור בניסיון חייהם עד הגיעם לכיתת הגורים. לגורים שונים יש אופי שונה וסימני התנהגות שונים. יש גורים שקל יותר לחנך, ויש כאלה הדורשים יותר סבלנות והשקעה בחינוך ובגידול. התכנית שלנו מותאמת לכולם: לא חשוב אם עבר שבוע או יותר בין מפגש למפגש – העיקר שמתקדמים לפי האינדיקאטורים, כך הגישה של הבעלים לכלב וההתקשרות עימו נבנים.
מושגים בהתנהגות בעלי חיים: דויד אפלבי – MSc מומחה בריטי בעל שם בינלאומי בתחום התנהגות בעלי חיים. הציטוט הבא לקוח מתוך מאמר של דויד אפלבי והוא נקרא: "סוציאליזציה והביטואציה בכלבים". מונחים מדעיים אשר פישטנו אותם לחיברות והרגלה.
"חִיברות" (סוציאליזציה) אפשר לתאר כתהליך בו לומד בעל חיים כיצד להכיר ולפעול הדדית (אינטראקטיבית) עם אלה איתם הוא צריך לחלוק מרחב מחיה. בטבע סביר שדבר זה יהיה מוגבל לבני מינו בלבד, אך לגבי הכלב הביתי זה כולל יצורים אחרים כמו בני אדם וחתולים. בלומדו כיצד לפעול הדדית עם אלו, מפתח הכלב בתהליך הסוציאליזציה כישורי תקשורת המאפשרים לו לזהות – בין דברים אחרים – האם הוא מצוי תחת איום וכיצד להכיר כוונות של אחרים ולהגיב עליהן.
"הרגלה" (הביטואציה) אפשר לתאר כתהליך בו הופך בעל חיים מורגל לגירויים סביבתיים בלתי מאיימים, ולומד להתעלם מהם. "קיימת תקופה רגישה של התפתחות בה חייבות להתרחש חיברות והרגלה ולהיות מושלמות כיאות אם רוצים שהכלב לא יגדל להיות יצור בלתי-מסתגל. דרגת המחסור ממנה סובל הכלב ביחס לחיברות ולהרגלה ישתקפו באופן יחסי במידת אי-הסתגלותו. בהתאם לכך, כלב שלא הייתה לו התנסות בגירוי מסוג מסוים עד סיום תקופת הרגישות, קיים סיכוי גבוה שיפחד מכך. כלב שחווה לו חשיפה מסוימת בלתי מספיקה, יצליח להסתגל טוב יותר למרות שלא באופן שלם. באותו אופן, כלב שהייתה לו התנסות מספקת של הגירוי בתקופה הרגישה, סיכוייו גדלים להיות 'חסין'. התנהגות של כלבים הגדלים להיות פחדנים או מפחידים עקב העובדה שהיו נתונים למחסור בגירויים, אפשר (ואני מדגיש) לשפר באמצעות תוכניות הכשרה תומכות כמו כיתות שיקום, אך המניעה המקסימלית המוקדמת היא תמיד טובה יותר מריפוי, והיא הכי מתאימה במהלך השבועות הספורים הראשונים של חיי הבית של בעל החיים.
"בעלים עתידיים יכולים להגביר את ההזדמנויות שיש להם לגרום לחיברות ולהרגלה של גוריהם על ידי שירכשו אותם בין גילאי שישה עד שמונה וחצי שבועות, בעשותם הכנות מוקדמות לתוכנית חיסונים נאותה עם וטרינר. ברור שאם הם לא יצליחו להשיג כלבלב בגיל מדויק זה, אין הדבר מוביל באופן אוטומטי לאסון, אך ככל שהגור יירכש בגיל מאוחר יותר, יותר זמן יקר ילך לאיבוד ותקטן הסבירות שהוא יפתח מזג יציב ושקול. דבר זה מתאזן, במידה מסוימת, על ידי דרגת הגירוי החושי שסופק עלי די המגדל. באופן בסיסי, כלבלב שנרכש מבית משפחה רועש ומבולגן, קיים סיכוי קטן בהרבה שהוא יפתח מזג חששן מאשר כלבלב שהוחזק רק במלונה או באיזו שהיא פינה .לעומת זאת, אם כלבלב אשר גודל בסביבה נטולת גירויים – כמו מלונה שקטה או חדר בבית שקט – התחלת החיברות וההרגלה בגיל שישה שבועות הופכת להיות עניין קריטי".
מטרות כיתת גורים: למרות שישנם גורים בעלי אופי שונה: רגישים, ביישנים, פחדנים, עקשנים, ישנוניים ומלאי אנרגיה כאשר הם נכנסים לכיתת גורים, המטרה היא שייצאו מהכיתה עם ביטחון, צורת ההתנהגות והכשרה להתמודדות עם מצבים השוררים מחוץ לכיתה. באופן זה אנו משפרים את איכות החיים של הגורים ושלנו. לדוגמה: מצב של "חרדת נטישה". הטיפול בבעיה כרוך בתרפיה לזמן ארוך ובהרבה סבלנות והבעיה כאובה הן לכלב והן לבעליו. גור שלמד לשהות לבד בתחילת חייו – קיים סיכוי נמוך שיפתח בעתיד תלות בבעליו. אחת המטרות שלנו בכיתת הגורים היא שהבעלים יפיק את מרב ההנאה הקשורה בגידול כלב. כך אנו יוצרים דור נוסף של אוהבי כלבים ומרחיקים את הבעלים משאלות שהיה עלול להתחבט בהם. בעלים וכלבים אשר חונכו לסבלנות במצבים שונים, יהיו מקדמי תדמית לחיות מחמד הטובים ביותר, כי בזמנם הפנוי ייקחו את כלבם לבתי קפה, טיולים ומקומות נוספים. אנשים לא מגדלים כלב כדי שרק יישאר בבית. זה כיף שהכלב מתלווה אלינו לכל מקום, זו הנאה וגאווה שבעלי כלבים משדרים לאנשים אחרים. ישנם מקרים בהם לא קיימת אפשרות להמשיך ולהחזיק בכלב. כלב שעבר הכשרה לנימוסים טובים בכיתת גורים, ייקלט בצורה קלה ומהירה יותר בביתו החדש. הקורס בעיקרו מבקש להטמיע גישה נכונה בקרב בעלי הכלב, גישה המלווה בסבלנות כלפי כלבם. אנו מבקשים להחדיר ביטחון, ידע רב יותר על כלבים וגישה חיובית לפתרון בעיות.נושא זה של חינוך גורים וכלבים חשוב ביותר מכיוון שהוא פונה לכל אדם העוסק בכלבים כחיות מחמד ביתיות, או חיות העובדות עם מגוון אוכלוסיות נזקקות (קשישים וחינוך מיוחד), עבודה המצריכה רגישות גבוהה מצד הכלב.
תפיסות מוטעות ובעיות שונות: לצערנו, מידע מוטעה רב מופץ בקרב אנשים. בעלים מודרכים באופן שגוי להתחיל ב"אילוף" הכלב בגילאים של שישה, שמונה, ואף שנים עשר חודשים. מלמדים אותם להשתמש ברצועת חנק, או לחנך גור באמצעות מכות עם נייר עיתון מגולגל. גורים בגילאים אלה נמצאים בתקופת גיל ההתבגרות. בגיל שישה חודשים לערך נכנס הגור לשלב הבגרות המינית, רמות ההורמונים מתחילים להשתנות וגורמות לגור להפנות את תשומת ליבו לעולם הרחב והרחק מאיתנו. תקופת ההתבגרות אורכת כשישה חודשים. בתקופה זו רמת הקליטה של הגור ירודה מאוד וכל הסחה קטנה משפיעה עליו. בעיה נוספת הקשורה לגילאים אותם ציינו היא שהגור כבר סיגל לעצמו הרגלים ודפוסי התנהגות שגויים, איתם יהיה על בעל הכלב להתמודד. בעלים צריכים להיות מודעים ומודרכים אודות שלב זה בחיי כלבם.אנשים רבים חשים תסכול רב במצב זה, ומתפתח אצלם יחס שלילי כלפי גידול גורים. תופעה זו גורמת לצמצום ההתלהבות והמוטיבציה המאפיינת בעלי גורים חדשים. יתרה מכך, מידע שגוי אותו קיבלו בעלי כלבים מחלחל לתודעתם ויוצר אצלם תפישות שגויות באשר לאופן בו יש לחנך כלבים. אנו נאבקים בתפישות שגויות אלה מדי יום ורואים זאת כמטרה לעצמנו לבטלן. מתוך קשר רציף עם מומחים בתחום אנו יודעים כי רבים בעולם שותפים לדעתנו שיש לחנך כלבים בשיטות לא – אלימות. קיימים סיפורים רבים על התנסויות שליליות בגידול כלבים, סיפורים שהבעלים יזכרו תמיד. התנסויות לא נעימות אלו גורמות לבעלים ולסביבה לוותר על רצונם לגדל כלבים וחבל. אופן העבודה בכיתה: תוכנית העבודה מותאמת לגורים מגיל חודשיים ושלושה חודשים בכיתה כקבוצה, לאחר שעברו את החיסונים הדרושים. התוכנית מורכבת משניים-עשר מפגשים הכוללים שישה שלבים, כל שיעור כשעה וחצי, והיא אורכת שישה שבועות. הבעלים מונחים באופן מעשי ומקבלים חומר תיאורטי כקבוצה וכפרטים. השיעורים בנויים כפירמידה באופן בו כל שיעור מהווה בסיס לשיעור הבא אחריו. ההתקדמות משיעור לשיעור נעשית על-סמך אינדיקאטורים מתאימים וברורים.קיימת תוכנית מתאימה לכלבים מתבגרים, בוגרים ובנוסף כיתות שיקום התנהגותי לכלבים. בכיתת הגורים אנו מנצלים באופן חיובי את התלהבות הבעלים מגידול גור חדש, מהשינויים הפיזיים והמנטליים החלים בגור. קבוצה מייצרת לחץ חברתי חיובי, אשר מעלה את מוטיבציית הבעלים לתרגול עם הגור. התרגולים חווייתיים, מהנים וקצרים כך שאינם מאפשרים לבעלים ולגור לשבוע מהם ומותירים "טעם של עוד". גורים נחשפים בכיתה לחִיברות עם גורים אחרים ועם חתול. הם מורגלים באופן מבוקר לרעשים שונים: רעמים, זיקוקים, יריות, מטוסי סילון, מכסחת דשא, שואב אבק, ילדים שצועקים, תינוק שבוכה, כלי רכב ורעשים נוספים. הם לומדים נימוסים: לא לקפוץ, לברך אנשים שמתקרבים או מגיעים הביתה, לא לגנוב מהשולחן. הם מבצעים תרגילים כמו: בוא, שב, עמוד, ארצה, stay, off, רגלי ללא רצועה – עד למצב בו הם מבצעים את התרגיל כיאות בסביבה בה קיימות הסחות. הגורים עוברים גם טיפול והכנה לחיים: הברשה, התנהגות נאותה אצל וטרינר – חיטוט בשיניים, ניקוי אוזניים, גזיזת ציפורניים (מודגש לבעלים שאת הגזיזה עצמה מומלץ לעשות אצל וטרינר) ובדיקה בכל הגוף. על-אף הבדיקות ה"מציקות" לכאורה, הכלב "מחייך" ומכשכש בזנב. הגורים בכיתה מורגלים למגע חיבוקים והרמות. הם לומדים עשיית צרכים נכונה, התנהגות ראויה בעת נסיעה ברכב, ומתמודדים עם הצבת גבולות. אחד הנושאים בהם אנו מתמקדים הוא נושא חרדת הנטישה. בעיה זו שכיחה מאד אצל כלבים. לעתים התופעה חמורה עד כדי כך שבעלים מוסרים את כלביהם. בנוסף לחיברות, להרגלה ולתרגילים שהגורים מבצעים, הקורס מבקש להטמיע בעיקר גישה נכונה בקרב בעלי הכלב, גישה המלווה בסבלנות כלפי כלבם. אנו מבקשים להחדיר ביטחון, ידע רב יותר על כלבים וגישה חיובית לפתרון בעיות.אדם אשר למד לרסן את כלבו באופן אלים – באמצעות מכה עם עיתון מגולגל, זריקת חפץ לעברו או משיכה חזקה באמצעות חגורת חנק – ינקוט בגישה זו בעתיד גם בסיטואציות אחרות. מוטיבציה חיובית וגמול:השימוש במוטיבציה חיובית ובמתן גמול עוזר לכלב לתרגל ולהתרגל, ללמוד מהר ובכיף!גם ביחס לזאב פראי החי בטבע, כל התקשרות חיובית שנרצה ליצור איתו נעשה זאת עם מזון. בכיתה מונחים הבעלים לעבוד עם הגורים בעזרת שימוש בסימני הנחיה שונים. סימנים – ולא פקודות – שימוש בפקודות ועלייה באינטונציה הם כלי עבודה השמורים לבעיות אחרות. קיים הבדל התנהגותי בולט בין אדם, שהודרך לעבוד עם סימנים, לבין אדם, שהודרך לעבוד עם פקודות. הבדל זה מתבטא בסבלנות ובהתנהגות המילולית והפיזית שלו כלפי הכלב, וכן ההבדל מתבטא בסביבה הפיסית בה מתקשר האדם עם כלבו.
מהי עבודה עם סימני ידיים, סימני קול וכשכוש זנב: שפת הכלבים היא שפה עשירה בתנוחות גוף. העבודה מתבצעת תחילה באמצעות סימני ידיים ואח"כ שילוב בסימני קול. סימנים בעזרת הידיים מכוונים את הגור לתנוחה הרצויה והסימן הקולי אומר לגור: "מגיע לך גמול כי קישרת בין הסימן הקולי לתנוחה הרצויה". לכן הגור תמיד יעבוד תוך כדי כשכוש זנב.לימוד הגור סימנים והדרכתו ליחס נכון לבני אדם וסביבתם ללא שימוש באלימות, יוצר תקשורת והבנה הדדית, ובונה מערכת יחסים ייחודית בין אדם לכלבו.
מרבית הכלבים אוהבים לשחק במשחקים שונים, אולם הבעלים אינם שמים לב בדרך-כלל לסוג המשחקים העדיפים על כלביהם. כאשר הבעלים רוכשים משחק חדש עבור הכלב, הם יבחרו צעצוע זה על- פי המראה המועדף עליהם (למשל, צעצוע צייצני בעל צבעים בהירים), שאינו תואם בהכרח את רצונותיו של הכלב. אם ניתן היה לשאול את הכלב ולברר את העדפותיו, ייתכן, שהיה אדיש ביחס לצבעו של הצעצוע והיה בוחר צעצוע שאותו ניתן לגרור על הקרקע. כלב בעל העדפה כזאת "שידר" אותה באמצעות התנהגותו: במשך חודשים רבים "גנב" עצמים בבית וגרר אותם על הקרקע בעודו מתעמת עם בעליו. התבוננות ממושכת בכלבים עשויה לחשוף אלו משחקים הם מעדיפים. למשל, כלב שאוהב לרדוף, יראה זאת בעת מרדף אחרי חתולים, אנשים רצים, אופניים, מכוניות וכדומה. ניתן לזהות כלבים המעדיפים צעצועים רכים או צעצועי גומי קשים, כאשר מתמקדים בהם בשעת משחק. כדי לגלות את העדפותיו של הכלב יש למקד את תשומת הלב אליהם בשעת משחק. נטייתם של הכלבים לשחק עם צעצועים מתחילה כבר בהיותם גורים. על הבעלים ללמד את הגור שלו כיצד לשחק עם צעצועים, כי תכונה זו אינה טבעית להם לגמרי. בעלים רבים אינם מודעים לכך, ולכן משאירים את הצעצועים פזורים על הרצפה, כדי שהגור ישחק עמם לבד. כאשר הגור שם את הצעצוע בפיו (בדומה לתינוקות), מתעלם הבעלים מכך שהוא לועס את הצעצוע. בניגוד לכך הבעלים נותן לכלב תשומת לב רבה, אם הוא מרים משהו, שהבעלים אינו רוצה שיהיה שלו. באופן זה הגור לא ילמד כיצד לשחק עם צעצועים, אלא ילמד כיצד לקבל את תשומת הלב מבעליו- על-ידי לעיסה או גניבה של חפצים, שאינו אמור לגעת בהם. קל ופשוט יותר לתקשר עם כלבים שאוהבים את הצעצועים שלהם. התקשורת בין הכלב לבעליו באמצעות הצעצועים מטפחת מערכת יחסים בריאה יותר ביניהם. ניתן לבחון היבט זה במקומות שבהם הבעלים משחרר את הכלב לשחק, למשל בגינות ציבוריות או בים. כלב שלא נהנה מהצעצועים שלו רץ הישר לשחק עם כלבים אחרים. לעומת זאת כאשר הכלב מקבל מהבעלים את הצעצוע האהוב עליו – צעצוע שאינו מקבל במצבים אחרים, הוא אינו מחפש גירויים חיצוניים ומצפה בכיליון עיניים לשחק עם בעליו.
כיצד לגרום לכלב לשחק וליהנות עם הבעלים מצעצועים:
הדבר הראשון שהבעלים צריך זה סבלנות, במיוחד אם ברשותך כלב מבוגר יותר. זמן, סבלנות ועקביות חיוניים כשרוצים ללמד את הכלב ליהנות עם הצעצועים. עם זאת מאמצים אלה מניבים פירות, כי ברגע שהכלב למד ליהנות מהמשחק עם הצעצוע, הוא לעולם לא יישכח זאת והוא יעשה הכול כדי לשחק עם הצעצוע. מצב זה הופך את האימונים למספקים הן עבור הכלב והן עבור בעליו.
שלב א'- שלב המבחן יש לבחון עם אלו משחקים הכלב אוהב לשחק.
שלב ב'- בחירת צעצוע הולם בהתאם לאהבת הכלב יש לבחור צעצוע מתאים. אם הכלב אוהב משחקי גרירה, יש לוודא, כי הכלב אינו משחק עם משהו שאינו צעצוע גרירה. אם הכלב אוהב לשחק עם כלבים אחרים, יש הגביל את הגישה למשחקים אלו, ולהפוך את הבעלים לגורם במחיצתו הכלב נהנה לשהות. אם הכלב נהנה ממרדף, יש לבחור כצעצוע שניתן לזרוק אותו- צעצוע רך או צעצוע גומי קשה- על-פי העדפת הכלב. אין לתת לו אפשרות לרדוף אחרי משהו אחר!
שלב ג'- עריכת רשימת הגורמים המרגשים את הכלב יש לערוך רשימה של כל הדברים הגורמים לכלב להתרגש במצב רגיל במשך היום, הרשימה יכולה להיראות כך:
(א) כאשר אני בא הביתה, ולא הייתי עם כלבי, הוא מברך אותי.
(ב) כאשר אני מכין את הארוחה שלו על מנת להאכיל אותו.
(ג) כאשר אני מוציא את הרצועה לפני טיול.
שלב ד'- קישור בין הריגוש לבין הצעצוע הנבחר, יש ליצור את הקשר בין הדברים המרגשים את הכלב לבין הצעצוע הנבחר. כך, למשל, אם הבעלים מגיע הביתה ולא שהה עם כלבו, אין לברכו בדלת הקדמית, אלא יש לעבור לידו בלי להביט בו, בלי לגעת בו או בלי לדבר אליו. יש לגשת ישירות לצעצוע, לקחת אותו ולשחק עם הכלב משחק מלהיב. לאחר זמן מה יש לקחת את הצעצוע ולהחזיר אותו למקומו. רצוי, לפני שהתרגשות הכלב מפסיקה, והוא מפסיק את המשחק בעצמו.יש להשתמש בכל הכתוב ברשימה כדי ללמד את הכלב לשחק. אם הוא מתלהב יתר על המידה ומתחיל לקפוץ, אין לדאוג, כי מצב זה ניתן לשליטה בקלות, כאשר הוא מתלהב לשחק עם הצעצוע האהוב עליו. אם הכלב מתחיל להתלהב יתר על המידה ומתחיל לנשוך, יש לעצור את המשחק לרגע, לבקש ממנו "לשבת" או כל תרגיל ריכוז אחר למשך חמש דקות. בדרך זו מבין הכלב, שההשתוללות שלו תגרום להפסקת המשחק. רק לאחר חמש הדקות הללו ניתן לחדש את המשחק.
שלב ה'- שמירת הצעצועים במקום בלתי נגיש לכלב יש לוודא, כי הכלב מבין, שהצעצועים "המיוחדים" שייכים לבעלים, לכן יש לשמור אותם במקום אליו לכלב לא תהיה גישה חופשית. זו האחריות של בעל הכלב להוציא את המשחקים ולשחק בהם על הכלב כל יום.בהתחלה מומלץ סדרות משחקים קצרות מאוד 20-10 פעמים ביום.
כדאי לזכור במשחקי תקשורת עם כלבים:
1. אין טעם להעניש כלב בגלל משחק בלתי הולם, כמו רדיפה אחר מכוניות. יתכן, כי הוא יפסיק לרדוף אחרי מכוניות, אך הוא יחליף זאת בפעילות אחרת, כמו: רדיפה אחרי רצים או אחרי רוכבי אופניים. על מנת להפסיק התנהגות בלתי הולמת יש ללמד את הכלב התנהגות חלופית ולתגמל אותו עליה.
2. יש לשים את כל הצעצועים המיועדים לכלב הרחק מהישגו של הכלב. על הכלב להבין, שאלה הצעצועים של בעליו.יש לשחק הרבה עם הכלב ולהפסיק את המשחק, לפני שהכלב משתעמם ומפסיק אותו בעצמו. עם סיום המשחק על הבעלים להשיב את הצעצוע למקומו.
3. אם רוצים להשאיר לכלב צעצוע כאשר יוצאים מהבית על מנת להפחית את שעמומו, יש להשאיר רק צעצוע לעיסה, כמו: מוח עצם או קונג ממולא. כלבים משחקים לעתים נדירות עם צעצועים, כאשר הם לבד, אלא אם זה משחק הרסני. כאשר חוזר הבעלים הביתה, עליו להשיב את הצעצוע למקומו.
4. כאשר הכלב באמת נהנה לשחק עם בעליו יחד עם הצעצוע האהוב עליו בבית או בגינה, זה הזמן לקחת את הצעצוע לטיול. יש ללכת לאזור, שכמעט חופשי מהסחות דעת, ולשחק עם הכלב משחק משמעותי. לאחר מכן יש לשדרג את המשחקים בעזרת הסחות דעת, כמו שאנשים/כלבים אחרים עושים. מעתה השימוש בצעצוע מיוחד זה מיועד אך ורק לטיולים, ומפני שהדבר כל כך מיוחד, הכלב ירצה לשחק עם בעליו כדי להשיג משחק עם הצעצוע. בדרך זו הופכים האימונים והתקשורת באופן מתגמל מהנים הן לבעלים והן לכלב.
אגודת יועצי התנהגות חיות מחמד מגנה את השימוש הנרחב בהתקנים המשדרים שוק חשמלי לכלבים לצורך אימון או תיקון בעיות התנהגות. קולרים אלה בעלי פוטנציאל גבוה לשימוש בלתי הולם לרעה והם יכולים בקלות לגרום לבעל החיים כאב ומצוקה ניכרים ובלתי נחוצים. כלב החווה הלם בלתי נעים בצוואר "שנוחת עליו כרעם ביום בהיר" יקשר תחושה זו עם אותו דבר בו הוא מתמקד באותו זמן. בשימוש שגוי, הדבר יכול להיות אזור, חפץ, כלב אחר, הבעלים או אפילו ילד. תופעות לוואי בלתי רצויות עשויות להתרחש בקלות כאשר כלב שקיבל הלם חשמלי יפחד להיות באותו אזור, או עלול להפוך נפחד – וכתוצאה מכך אגרסיבי באופן פוטנציאלי – כלפי בעלים, ילדים, כלבים אחרים או זרים.בידיים מיומנות עשוי הדבר לדרוש מתן שוק חוזר ונשנה פעמים רבות לפני שהעונש יקושר בסופו של דבר עם ההתנהגות הבלתי רצויה, ועוד מספר פעמים לפני שהכלב ילמד כיצד להימנע מהשוק על ידי ביצוע הפעולה ה"נכונה". לא רק שהדבר בלתי אנושי, אלא אף עשוי ליצור שורה של פחדים העלולים לגרום לבעיות התנהגות הקשורות בעתיד.בנוסף לכך קיימת אפשרות שההתקן יופעל על ידי השפעות חיצוניות, או תפקוד לקוי, מה שעלול לגרום למתן שוקים חוזרים ונשנים, במיוחד כשמדובר באותם התקנים המעוצבים להיות מופעלים על ידי נביחה והמולבשים על כלבים אותם משאירים לבד תקופות זמן ארוכות. אין צורך בשיטות מתוחכמות להענשת כלבים כדי לאמן אותם להתנהג כיאות. בשיטות כאמור משתמשים לעתים קרובות אנשים חסרי ניסיון כדי לבצע תיקון מהיר. שיטות הומאניות המסתמכות על הבנה עמוקה ושקולה של שכלו ונפשו של הכלב הן יעילות יותר לצורך אימון או ריפוי מתמשך של בעיות התנהגות. השגת התוצאות עשויה לקחת קצת יותר זמן, אך יתרון התהליך הוא בעובדה שהוא פחות מלחיץ עבור הכלב, נקי מסיכוני תופעות לוואי, ומשפר את היחסים בין הכלב לבעליו במקום לקלקל אותם. בטווח הארוך תוצאתם תהיה כלב שמח ובטוח בעצמו ובעלים מרוצה.במקרים ספורים בלבד, כאשר כל דבר אחר כבר נוסה ונכשל, וכאשר בתנאים קיים פוטנציאל של סכנת חיים, יהיה שימוש בהתקן כזה מוצדק ואז, ורק אז, ייעשה בו שימוש בידי מומחה התנהגות מנוסה המסוגל לתזמן את הפעילות באופן מדויק. בעלים של חיות מחמד בעייתיות חייבים להיות מודעים לעובדה שאפשר לשנות את ההתנהגות הבלתי רצויה בעזרת הבנה וייעוץ ושגישת "הפתרון המהיר" בה מעורבות שיטות בלתי אנושיות של הענשה, רק תגרום יותר נזק מאשר תועלת.
נהגת לשמוע אנשים מצקצקים בלשונם, כמו מכונאים של מכונית העומדים לבשר לך את החדשות הרעות, כאשר הם אומרים "זהו כלב דומיננטי", כאילו חיית השעשועים האהובה על בעליה זינקה מתוך הרחם בצורה כזאת. זה לא משנה אם כישוריו הפיזיים של הכלב יוכלו לגרום לו להגיע גבוה מבחינה היררכית בתוך להקה, תחושת יכולתו להשיג זאת צריכה להיות נלמדת. זה נעשה באמצעות צפייה בסימנים ואיתותים של חברי קבוצה אחרים, כמו גם זכירה של תוצאותיהן של אינטראקציות אלו.קיימים משתנים רבים ביחסים שבין כלב לכלב ובין כלב לאדם. למעשה, הסיטואציה יכולה להשתנות אפילו מתרחיש אחד למשנהו. נסה לדמיין לרגע שאתה כלב ההולך לכיוון כלב אחר. יש לו אוכל. האם אתה הולך לקלקל הכל למען מאבק? ישנם שלושה דברים אותם צריך לקחת בחשבון:
1. מה היו יחסיך הקודמים עם אותו הכלב? האם אפשר היה לדחוף אותך או אותו הצידה בקלות או האם הכבוד של כל אחד מכם שווה למשנהו?
2. האם הפרס שווה את זה? עשוי להיות הבדל גדול בין הרצון שלו לשמור והרצון שלך להשיג – טבלת שוקולד או קערת דייסה קרה – אך הכל תלוי ב-איך אתה מרגיש לגבי דייסה קרה.
3. האם אתה עומד להיפגע? אפילו אם הכלב האחד הפסיד לך בעבר את חזקתו על הפריט. אז, אפילו אם אתה כלב המצוי גבוה בדרגת ההיררכיה, זה פשוט עשוי לא להיות שווה את המאמץ. אם אתה חושב שאתה יכול לנצח, אתה באמת רוצה את הפריט ואין לך מה להפסיד – לך וקח זאת. אם אתה צודק – הכלב האחד יצפה זאת, ידע שהוא יינזק אם הוא יקרא עליך תיגר, ויוותר.
הסימנים והאיתותים שכלבים מקבלים מחברי להקה אחרים נוטים להיות אמיתיים ולמרות שהם לעתים מעודנים ומרומזים, הם אינם משתמעים לשני פנים. אף על פי כן, בתוך המשפחה – שהיא הלהקה המאמצת של הכלב – ניתנים לעתים איתותים לא-נכונים, אשר תוצאתם לימוד לקוי ובעיות יחסים. חשוב על הדוגמה שהובאה לעיל ושאל עצמך: אם אתה כלב עם עצם, האם תיתן אותה לכלב אחר? אם תיתן, האם אותו כלב עשוי, פחות או יותר, לחשוב שאתה חלש ממנו? אם הוא יחשוב שאתה חלש יותר, האם קיים סיכוי רב יותר שהוא יוכיח את עליונותו או יאתגר אותך בסיטואציות אחרות גם כן? עתה נשים אותן שאלות בהקשר של משפחה. אם אתה (בן משפחה) מסתובב בבית עם חתיכת טוסט ואתה בוצע חלק ממנו ונותן לכלבך, האם הוא יראה אותך כחבר חזק יותר של הלהקה או חלש יותר? אם התשובה היא "חלש יותר", האם קיימת סבירות שהכלב יקרא עליך תיגר גם במצבים אחרים? יישום חוקיםאתה יכול ליישם חוקים במובנם המילולי, או שאתה יכול לאמץ מדיניות של הבהרה לכלבך, שאתה בשליטה על ידי כך שתגיד לו לבצע קודם כל את הדרישה כדי "להרוויח" את המשאב. לדוגמה, אתה עשוי להגיד לו לשבת לפני שאתה מלטף אותו – אם הוא מחפש תשומת לב. וואריאציות אלו על הנושא אינן עומדות בסתירה, היות ויישום החוקים מצוי על סולם יורד. הדרך בה אתה אוכף אותם תלויה במה שנראה הכרחי, דבר שאתה יכול לשפוט רק מתוך התנהגותו של כלבך. למרות זאת, לפני שהם הופכים בוגרים, כלבים לא בהכרח יראו את תוצאות קבלת המסרים השגויים מהקבוצה איתה הם חיים. ללא קשר לגילו של כלבך, אם חוק מסוים לא נראה לו כל כך חשוב, התמקד באלה שכן חשובים.
סירוס כלבים הוא נושא אמוטיבי עליו ממליצים לפעמים וטרינרים וביהביוריסטים כסיוע בריפוי בעיות התנהגות.
לעתים נתקל הרעיון בהתנגדות, במיוחד מצד בעלים גברים למרות כל ההוכחות והטיעונים המועלים לטובת הניתוח.
בנושא הסירוס יש לדון באופן רציונלי היות וקיימות נסיבות ברורות בהן ההסרה בניתוח של אשכי הכלב עשויה לסייע בשיפור התנהגות בעייתית.
אכן, סירוס יכול לעזור למנוע התפתחות של בעיות התנהגות אשר מהווה, בנוסף למניעת שגרים בלתי רצויים, סיבה טובה למדיניות העיקור שאומצה על ידי ארגוני הצלה רבים.
לפעמים בעלים לא מתלהבים מהרעיון של סירוס הכלב שלהם, היות והם מכירים מישהו שסירס את הכלב שלו אך התנהגותו של האחרון לא השתפרה, למרבה הצער ישנם מקרים כאלה, בדרך כלל מפני שהניתוח לא היה נאות בנסיבותיו.
למשל, בעלים עשוי להשתכנע להאמין שסירוס יוכל לגרום לכך שכלבו יפסיק להיות אגרסיבי כלפי אנשים וכלבים אחרים, אך אותם בעלים יתאכזב במקרה שהתוקפנות בעצם מונעת על ידי פחד – שהוא אינו בעיה קשורת-טסטוסטרון.
אבחון מדויק יהיה, לכן, הכרחי על מנת לקבוע האם סירוס הוא הדבר הנכון.ככלל, יהיה זה נכון לומר שסירוס יביא לריפוי כאשר בעיית ההתנהגות היא דימורפית באופן מיני. במלים אחרות היא ספציפית יותר או נפוצה יותר במין אחד מאשר האחר.
זכרים מפגינים התנהגויות המושפעות מטסטוסטרון, כמו סימון ריח, שיטוט הרחק מהבית כדי למצוא בנות זוג פוטנציאליות, התנהגות מינית בלתי נאותה, תוקפנות כלפי זכרים אחרים, ולפעמים תוקפנות קשורת-דרגה בתוך המשפחה אשר מהווה תחליף ללהקה עבורו.גם כאשר סירוס הוא רלוונטי, קיים רק אחוז כלשהו של סיכוי שזה יעבוד.
אחוז זה נע בין 90% לגבי בעיות מסוימות כמו שיטוט למציאת בת-זוג פוטנציאלית, ויורד עד 50% לגבי מקרים אחרים כמו סימון ריח בלתי נאות. הדבר נובע מכך שמוחו של הזכר "מתוכנת" להפגין התנהגות זכרית על ידי טסטוסטרון עוד לפני שאותו זכר נולד.
אם האבחון המדויק של הבעיה מצביע על כך שסירוס עשוי לעזור, סיכויי ההצלחה ישתפרו באופן ניכר אם הניתוח יתבצע בצמוד לתרפיית תיקון התנהגות, אשר עדיף שתתנהל בהדרכתו של יועץ התנהגות חיות מחמד.אחת מהטענות האמוטיביות נגד סירוס היא שזה בלתי טבעי,
ובכן, זה באמת כך, אך אנו מצפים מהכלבים שלנו לחיות בעולם בלתי טבעי.
הם חשופים למתחים עמם לא היו צריכים להתמודד אם הם היו רצים חופשיים ופראיים כמו בן דודם הזאב.לדוגמה, טבעי הדבר שלהקות של זאבים תוקפות כל זאב אחר בו הן נתקלות בטריטוריה שלהן, בעוד שכלב – שיש לו עדיין רבים מאותם דחפים אינסטינקטיביים – מצפים ממנו לקבל את כל הכלבים הזכרים שהוא פוגש בפארק, בשמחה.
זה מאד טבעי שזכרים יסמנו את הטריטוריה שלהם בריח באמצעות השארת טיפות שתן במקומות בולטים כמו עצים, אבל זה מאד לא ימצא חן בעינינו אם הכלב יפתח הרגל "למשוח" את הריהוט או את רגלו של האורח!
זה גם טבעי שכלבים יתחרו עם חברי להקה אחרים על הזכות להזדווג למען המשכיות הגנים שלהם, ובכל זאת, המצב עשוי להפוך קשה אם תחרות זו מופנית כלפי כלבים זכרים או גברים זכרים במשפחה.
אפשר להבין שבעלי כלבים יהיו לעתים קרובות מודאגים מהסרת דחף ההתרבות של כלבם והפוטנציאל שלו להזדווג. אף על פי כן, אין לקחת את נושא ההתרבות בקלות – גם ככה יש כבר מספיק כלבים בלתי רצויים.
ברור שאסור אף פעם לאפשר הזדווגות מתוך תקווה שהקלת תסכול הכלב תרפא את בעיות ההתנהגות שלו. ברגע שהוא "נגס מאותו תפוח מיוחד", הפגנת הגבריות שלו ונטייתו להפגין התנהגויות בעייתיות עלולות רק להתגבר ולא לפחות.
אולי העובדה שרוב הכלבים אינם מורשים להזדווג מהחשש של יצירת כלבלבים בלתי רצויים, היא הטענה המשכנעת ביותר לטובת עיקור קבוע של כלבים.
זכר שלא סורס עשוי לחיות חיים מתוסכלים, במיוחד אם קיימת סבירות שהוא ייתקל בריח של כלבות מיוחמות. ודאי שטוב יותר יהיה לחסוך ממנו את הייסורים.
אחרי הכל, הוא אף פעם לא קרא את המגזין "פליי-דוג" ועל כן לא יידע מה הוא מפסיד!
כיום בעלים של כלב המתנסה בבעיות עם חיית המחמד שלו, הוא בר מזל אם הוא מצליח להתייעץ עם יועץ התנהגות מומחה.
בעוד שהעצות עשויות להיות מפורטות בתוכנית שינוי ההתנהגות שבאה כתוצאה מכך, הצעדים הנחוצים לפתרון בעיות הקשורות לתוקפנות וטורפנות, מצריכים תמיכה מעשית.אך מהיכן מגיעה תמיכה כזאת?מהוטרינר? … מיועץ ההתנהגות? … ממאמן הכלבים?הוטרינרהיות ושינוי התנהגות מוכר כתחום של התמחות, קיימת אופציה לרופאים מנתחים וטרינריים להפנות ליועץ התנהגות מוסמך. בעוד שהדיאגנוזה עשויה להתבצע על ידי הוטרינרים, לרוב אין להם את הזמן או האמצעים לייעץ לגבי תוכנית שינוי התנהגות תואמת.
יועץ ההתנהגותהכלב בדרך כלל מופנה ליועץ ההתנהגות על ידי הוטרינר, שלעתים קרובות כבר עשה אבחון של הבעיה. תפקידו של יועץ ההתנהגות מצריך איסוף של ההיסטוריה המלאה של הכלב וכן אטיולוגיה (חקר סיבות המחלה) של בעיית ההתנהגות. זה הכרחי לצורך בנייה של תוכנית שינוי התנהגות תואמת. תהליך זה כשלעצמו עשוי לגזול זמן רב.
כמה יועצי התנהגות יוכלו להציע מתקנים מתאימים לצורך שיקום מלא מהבעיה. לעומת זאת, רבים אחרים אינם מסוגלים להציע את התמיכה המעשית על בסיס קבוע, אותו דורשות בעיות בעלות אופי אנטי-חברתי.
מאמן הכלבים רוב מאמני הכלבים מתמחים בלימוד כלבי שעשועים ו/או אימון לציות מסוג תחרותי. כלבים אשר, מכל מיני סיבות, אינם יכולים להתמודד עם מצב של אימון קבוצתי, מופנים לעתים קרובות אל הוטרינר או יועץ ההתנהגות. שיקומו של כלב שיש לו בעיה אנטי-חברתית צריך לרוב יותר מאשר אימון לציות בצורתו הצרופה על מנת לפתור את הבעיה.אז, איפה זה משאיר את בעליו של כלב עם בעיית תוקפנות? הוא ביקש עצה מהוטרינר, אשר הפנה אותו ליועץ ההתנהגות.
הלה, בתורו, בנה תוכנית תיקון התנהגות. אך היכן וכיצד יכולה תוכנית זאת להיות מיושמת? בעיית הכלב היא כזו, שהבעלים אינו מסוגל להגיע לכיתת אימון הכלבים המסורתית, למרות שיועץ ההתנהגות ייעץ לחשוף את הכלב לחיברות (socialization) בסביבה מבוקרת. אלו הם בעלי כלבים ממוצעים בעלי ידע מינימלי בתקשורת כלבית (canine communication) ורבים מהם אף פעם לא היו בכיתת אימון כלבים.
למרות שבסופו של דבר הם עשויים לרצות להשתתף בכיתות כאלו, כיצד יכולים הם להכין את הכלב שלהם למטרה האולטימטיבית? כאן נכנס מומחה השיקום לתמונה.
מומחה השיקוםבהיותו בעל ידע וניסיון אותם רכש לרוב באימון כלבים, מומחה השיקום מתמקד לא רק בבניית תוכנית שיקום אלא גם מלמד את הבעלים כיצד להפעיל אותה.
מומחה השיקום מעניק תמיכה קבועה, לעתים על בסיס יומי.
למומחה השיקום יש ניסיון עם תוקפנות ועשויים להיות לו אמצעים להתמודדות עם הבעיה האנטי-חברתית.
אין ספק ששירות כזה עשוי כבר להיות מוצע על ידי מאמנים פרטיים, אך תחום השיקום צריך להיות מוכר כתחום בעל ערך ומקצועיות, שהוא הכרחי לפתרון מוצלח של התנהגות אנטי-חברתית.
זאת מפני שמומחה השיקום מציע שירות משלים לגופים המוכרים המהווים את מערכת התמיכה הכלבית/אנושית.
מאמר זה נלקח מהספר "שפת הכלבים" שכתב רוג'ר אברנטס.
הספר כבר לא נמצא בדפוס, ובכל זאת האינפורמציה עדיין תספק לנו הבנה בהתנהגות הכלבים.
התנהגות חריגה
התנהגות חריגה הנה התנהגות שמבחינת התכיפות שלה שונה מהתנהגות ממוצעת של מין, גזע או אוכלוסייה מסוימים במקום מסוים ובזמן מסוים.
ההבדל בין התנהגות חריגה לבין התנהגות פתולוגית הוא, שהאחרונה מערבת הבדלים גדולים יותר מבחינה איכותית, כאשר התנהגות חריגה היא הגזמה של הנורמה.
למשל, אם כלב מתנהג בתוקפנות קיצונית בכל פעם שהוא רואה כלב אחר מאותו מין, הוא מגלה התנהגות חריגה. בכל אופן, התנהגות זו לא תהיה פתולוגית, אלא אם כן היא באה בעקבות שינויים הורמונליים או אורגניים במוח.
התנהגות נורמאלית, התנהגות פתולוגית
תוקפנות
למילה תוקפנות יש בדרך כלל קונוטציה שלילית. היא בדרך כלל נקשרת למאבק ולאלימות, אך ישנם מדענים הטוענים, כי תוקפנות היא הדבר המאפשר מערכת יחסים אישית – היא בעצם הבסיס לידידות ולאהבה.
תוקפנות היא אנרגייה הנובעת מדחף רב משמעות, והיא מתעוררת כאשר פוגשים בקונספציפי (Conspecific). קונספציפים מתחרים על משאבים חיוניים, כמו מזון, טריטוריה ושותפים למין.
חשוב מאוד שלבעלי חיים יהיו מנגנונים מסוימים, דרכם הם יוכלו לשלוט באחרים. תוקפנות היא הדחף הנמצא מאחורי רצונו הראשוני של פרט אחד להרוג אחר, או יתרה מזאת, לסלק אותו מהשטח.
לדוגמה, אויבו הרציני ביותר של נמר צעיר, חוץ מהאדם, הוא נמר זכר מבוגר, אולי אפילו אביו.
בכל אופן, בעלי חיים אחרים הבינו שהם זקוקים לעזרה מקונספציפים על-מנת לשרוד.
לא מדובר בתודעתו של היחיד, אך מבחינה מסוימת כן – בנסיבות מסוימות החזק ביותר ישרוד. למשל, לזאב בודד קשה להשיג מזון עבור עצמו, לשני זאבים יהיה הרבה יותר קל, ושלושה כבר יכולים להתחיל לצוד באופן שיטתי.
בתוך מינים מסוימים, הסלקציה הטבעית תעדיף את הפרטים המסוגלים לדכא את תוקפנותם בדרך הטובה ביותר ובמקום זאת לשתף פעולה.
התוקפנות כאן לא בהכרח נעלמת, אלא לובשת צורה אחרת של טקסים: טקסי ברכה, התנהגויות פיוס ומתן הוראות לפי מעמד.
במקום להרוג זה את זה, בעלי החיים עורכים טקסים, שם הם יכולים להראות חלק מתוקפנותם המקורית בלי להזיק זה לזה.
למרות שהם אולי למדו להפוך את תוקפנותם לטקס, בעלי חיים עדיין יהיו תוקפניים אם יפגשו זרים.
להקת זאבים לא יכולה לגדול עד אין סוף. כאשר לחברי קבוצה קטנה יש יותר סיכויים לרכוש מזון מאשר לזאב בודד, להקה גדולה מדי תסתור את האינטרסים של עצמה, כלומר, זאבים תמיד יינטו לסלק מדרכם בעלי חיים שאינם חברי הלהקה שלהם.
בעלי חיים מאוד תוקפניים צריכים להכיר זה את זה. למשל, אם בעל חיים יתקיף קוספציפי בדרגה גבוהה יותר פעמים רבות, זו יכולה להיות טעות פטלית.
טקסים ששני פרטים עורכים הינם ייחודיים לשניהם, וכך הם לומדים להכיר זה את זה. בעלי חיים אחרים החיים בקבוצות, כמו עכברושים, לא מכירים זה את זה מבחינה אישית – הם רק יודעים אם הם באותה קבוצה או לא.
עכברושים אינם עורכים את הטקסים שאנו רואים אצל בעלי חיים אחרים, כמו זאבים, כלבים, אווזים, שימפנזים ובני אדם.
תוקפנות איננה מובילה להתנהגות התגוששותית; היא הסיבה לקשר בין פרטים.
מידת התוקפנות של מין או אוכלוסיה מסוימים מוגדר על-ידי סלקציה.
בחברה בה כל הפרטים תוקפניים, למוטנט שוחר שלום יהיו יותר סיכויים לשרוד, כי הוא לא ייאבק באותה תדירות כמו אחרים.
באוכלוסיה של פרטים שוחרי שלום, למוטנט תוקפני יהיו יותר סיכויים לשרוד, כי הוא ינצח בכל המאבקים שיהיו לו.
תוקפנות רבה, מעטה או חסרה באוכלוסייה היא תוצאה של גורמים רבים, כולם קשורים לשימור עצמי.
אף בעל חיים איננו רק תוקפני, ואף בעלי חיים איננו נמנע מתוקפנות לגמרי.
תוקפנות היא תכונה כמותית, תלוי בתועלת שהפרט יפיק ממנה בנסיבות מסוימות.
הפרט בעל הסיכוי הרב ביותר להישרדות, יהיה גם בעל הסיכוי הרב ביותר להזדווגות מוצלחת ויהיה לו צאצא שיירש 50 אחוז מתכונותיו.
הכלב התוקפני חושף את שיניו. אם הוא גם דומיננטי, כלומר, בטוח בעצמו, אוזניו תהיינה מורמות, שפתיו פשוקות, עמידתו איתנה, מבטו ממוקד וגופו ייראה גדול וקשיח יותר.
אם הוא כנוע, כלומר, לא בטוח בעצמו, אוזניו תהיינה שטוחות, שפתיו משורבבות, מצחו שטוח ועיניו צרות.
הוא יצטמק כך שגופו ייראה כמה שיותר זעיר, והוא יתהלך בשפיפות על הרצפה.
עד כמה ברורים סימנים אלה ומתי הם יופיעו ביחד תלוי בנסיבות, במעמד וכו'.
תוקפנות איננה מחלה, אך היא יכולה להיות הסיבה להתנהגות פתולוגית.
אם פרט ממין ו/או מאוכלוסיה מסוימים מראה בזמן מסוים סימני תוקפנות שונים מהממוצע מבחינה איכותית ו/או כמותית, ניתן לראות זו כהתנהגות חריגה.
כלבים מסוימים יראו תוקפנות מוגזמת כאשר כלבים אחרים ייראו בלתי מגיבים. אם לא נטפל בהתנהגות זו במשך הזמן, היא תוכל להתפתח להתנהגות פתולוגית.
אז תוקפנות יכולה לבוא כתוצאה מגורמים שבאופן רגיל לא יגרמו לה.
תוקפנות משתנה בעוצמתה וניתן לראות זאת בבירור בצורה בה הכלב מבטא אותה בגופו ובפניו.
התנהגות התגוששותית, פחד, דומיננטיות, כניעה, דחף, טקסים, בעלי חיים חברתיים, ברכות, סלקציה, התנהגות פתולוגית.
התנהגות אללומימטית (Allelomimetic Behavior)
התנהגות אללומימטית הנה התנהגות מדבקת, כלומר, התנהגות המשפיעה על אחר לעשות את אותו דבר.
כלבים מתנהגים בצורה אללומימטית במקרים רבים. תופעה זו הנה לעתים תכופות בעלת יתרון עבור בעלי חיים חברתיים המשתמשים בה.
בקרב חיות המשמשות לטרף, כמו צביים, זברות או חיות פרא אחרות, פרט אחד יכול לגרום לכל העדר לברוח.
תכונה זו חשובה לשימור עצמי עד כדי כך, שעדיין יש אותה לחיות מבויתות כמו כבשים, פרות וסוסים.
טורפים חברתיים מגלים תכונות אללומימטיות למטרות ציד.
אם פרט אחד בלהקה רודף לפתע אחרי טרף אפשרי, הוא עלול לגרום לכל הלהקה להצטרף לרדיפה.
גם את יללת הזאב ניתן לראות כאללומימטית, כאשר זאב אחד מתחיל לייל, כל הלהקה תצטרף, במקהלה, במיוחד אם לזה שהתחיל את היללה יש מעמד גבוה בלהקה.
כלבים מראים בבירור סימנים של התנהגות אללומימטית, כשהם נובחים בעקבות נביחותיו של כלב השכן או כשהם רודפים אחרי ילדים משחקים.
מאת: ד"ר אילנה ר. רייזנר, DVM, PhD, DACVB
אם אתה חי עם כלב צעיר, ייתכן ששמת לב כי הוא לפעמים נעשה מטושטש.
כלבים צעירים יכולים להיות חיות מחמד מאוד פעילות; הוסף לזה את גורם הגודל ואולי גם כושר ציות הזקוק לליטוש, ואתה יכול למצוא את עצמך שותף לדירה של שד כלבי טזמני.
ישנם כלבים שמנצלים כל הזדמנות פנויה לרוץ, לקפוץ, לנבוח, למשוך ברצועה, ובדרך כלל הנם אחוזי תזזית.
כאשר הם תשושים, אתה באופן טבעי תוהה אם כלבך נורמאלי או אם הוא סובל מוורסיה כלבית מסוימת של תסמונת היפראקטיבית (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) .
ADHD הינה תסמונת המאובחנת תדיר אצל ילדים – אבל האם היא מופיעה גם אצל כלבים?היפראקטיביות אמיתית, או היפר קינטיקה, אכן מתרחשת אצל כלבים, אך יחסית איננה תופעה שכיחה.
כלבים היפר קינטיים בדרך כלל נראים לא נורמאלים, אפילו מטורפים, ולא יפסיקו את ההשתוללות שלהם עד שיתמוטטו מרוב תשישות.
תוך כדי התנשמות כבדה ובחוסר מנוחה, דפיקות הלב שלהם מהירות מאוד כאשר הם מתנועעים ללא הפסקה.
למרות זאת, כיוון שקשה להבדיל בין כלב היפראקטיבי לבין כזה שפשוט לא ניתן לשלוט בו – או, למשל, כלב עם הפרעה תנועתית אובססיבית-כפייתית כמו רדיפה אחר הזנב של עצמך – הווטרינרים יכולים להציע ניסוי בעזרת תרופות ממריצות.
כאשר כלבים נורמאליים לא יגיבו או רמת הפעילות שלהם תגבר, מבחינה ביולוגית, הפעילות אצל כלבים היפר קינטיים תואט.
אם הווטרינר שלך, בתור ניסוי, מציע תרופה בצורת אמפטמין תוך כדי אשפוז, תקופת ניסיון לכלב עם מתילפנידט (ריטלין) (Methylphenidate (Ritalin או עם תרופות אחרות, בצורות אלה ניתן יהיה לקבוע אם תרופות הן הפתרון עבור כלבך.
למרות הכל, רוב הכלבים ההיפראקטיביים הם נורמאלים לגמרי – אפילו אם קצת קשה לחיות במחיצתם. חוסר שליטה, התנהגות בלתי ניתנת לריסון, התנגדות לאימון לצייתנות, נביחות יתר וקפיצות הן התנהגויות שניתן לרסן אותן עם אימון להתמדה ולצייתנות.
אם קשה לך לרסן את כלבך, תנצל מועדונים מקומיים לאימון כלבים, אולי אפילו תעבוד באופן אישי עם מאמן כדי לפתור בעיות.
מאוד חשוב לקחת את הכישורים שנלמדו בכיתת הציות וליישם אותם בחיים היומיומיים של הכלב – בבית, במכונית ובפארק.
לוח זמנים פעיל ותרגילים אירוביים בשגרה היומיומית של הכלב, אפילו משחק מרענן של תפוס יכולים לחולל פלאים (והלו… לשם שינוי יהיה לך קצת שקט).
חיים עם כלב היפראקטיבי יכולים להיות מאתגרים, אבל ההיענות לאתגר עם אימון עקבי, תרגילים, משחקים והרבה תגמולים יסתיים כמעט בטוח בכלב בעל התנהגות למופת – ובשותף אנושי הנמצא בכושר.
