תוכנית העבודה לכיתות כלבים: גורים, מתבגרים, בוגרים ושיקום התנהגותי.
מאת: גל כתב
תכנית עבודה מאפייני אוכלוסיית כיתת גורים מושגים בהתנהגות בעלי חיים מטרות כיתת גורים תפיסות מוטעות ובעיות שונות אופן העבודה בכיתה מוטיבציה חיובית וגמול עבודה עם סימני ידיים, סימני קול וכשכוש זנב.
הקדמה:
ככל שחולף הזמן כך לומדים אנו את ההתנהגות הנכונה לחיות הרגישות, החכמות, שאוהבות אותנו בני אדם ללא תנאי. ישנם פתרונות לכל בעיות הכלבים (למעט מקרים יוצאי דופן).הפתרונות הללו אינם מתבטאים בשום אופן בצורה אגרסיבית כלפי הכלב. אבל את הפתרון האמיתי והנכון יש להתחיל כבר בשלב הגעתו של הגור הביתה ולא לחכות לגילאי חצי שנה ויותר, שלב שהגור נמצא בגיל ההתבגרות והספיק לפתח הרגלים ודפוסי התנהגות שגויים משלו. תוכנית העבודה:תוכנית העבודה עם גורים/כלבים היא תוכנית מובנית. אלה הם שיעורים מעשיים ומפגשים לתרגולים המלווים בחומר תיאורטי הכולל אינדיקאטורים להנחיה ברורה להתקדמות בלימודים. התוכנית מורכבת משניים-עשר מפגשים הכוללים שישה שלבים, כל שיעור כשעה וחצי, והיא אורכת שישה שבועות. הבעלים מונחים באופן מעשי ומקבלים חומר תיאורטי כקבוצה וכפרטים. אותה תוכנית מותאמת בהתאמה אישית לכל כלב – גור, מתבגר, בוגר או כלב העובר שיקום התנהגותי. אף על פי שהחינוך המתואר כאן מתנהל בקבוצות ומתחיל כאימון בסיסי לכל המשתתפים, הרעיון הוא להקנות התנהגות יחידנית המותאמת לבעלים ולכלבו וזאת על-ידי התייחסות לטיב היחסים ההתחלתי שבין שני הצדדים, והכרה ביכולתם האישית.
מאפייני אוכלוסיית כיתת גורים: הגורים בכיתה הם בעלי אופי וסוג שונים: הן מבחינה גנטית והן מבחינת יכולתם להתמודד עם מצבים משתנים.חלק זה קשור בניסיון חייהם עד הגיעם לכיתת הגורים. לגורים שונים יש אופי שונה וסימני התנהגות שונים. יש גורים שקל יותר לחנך, ויש כאלה הדורשים יותר סבלנות והשקעה בחינוך ובגידול. התכנית שלנו מותאמת לכולם: לא חשוב אם עבר שבוע או יותר בין מפגש למפגש – העיקר שמתקדמים לפי האינדיקאטורים, כך הגישה של הבעלים לכלב וההתקשרות עימו נבנים.
מושגים בהתנהגות בעלי חיים: דויד אפלבי – M.Sc, מומחה בריטי בעל שם בינלאומי בתחום התנהגות בעלי חיים. הציטוט הבא לקוח מתוך מאמר של דויד אפלבי והוא נקרא: "סוציאליזציה והביטואציה בכלבים". מונחים מדעיים אשר פישטנו אותם לחיברות והרגלה.
"חִיברות" (סוציאליזציה) אפשר לתאר כתהליך בו לומד בעל חיים כיצד להכיר ולפעול הדדית (אינטראקטיבית) עם אלה איתם הוא צריך לחלוק מרחב מחיה. בטבע סביר שדבר זה יהיה מוגבל לבני מינו בלבד, אך לגבי הכלב הביתי זה כולל יצורים אחרים כמו בני אדם וחתולים. בלומדו כיצד לפעול הדדית עם אלו, מפתח הכלב בתהליך הסוציאליזציה כישורי תקשורת המאפשרים לו לזהות – בין דברים אחרים – האם הוא מצוי תחת איום וכיצד להכיר כוונות של אחרים ולהגיב עליהן.
"הרגלה" (הביטואציה) אפשר לתאר כתהליך בו הופך בעל חיים מורגל לגירויים סביבתיים בלתי מאיימים, ולומד להתעלם מהם. "קיימת תקופה רגישה של התפתחות בה חייבות להתרחש חיברות והרגלה ולהיות מושלמות כיאות אם רוצים שהכלב לא יגדל להיות יצור בלתי-מסתגל. דרגת המחסור ממנה סובל הכלב ביחס לחיברות ולהרגלה ישתקפו באופן יחסי במידת אי-הסתגלותו. בהתאם לכך, כלב שלא הייתה לו התנסות בגירוי מסוג מסוים עד סיום תקופת הרגישות, קיים סיכוי גבוה שיפחד מכך. כלב שחווה לו חשיפה מסוימת בלתי מספיקה, יצליח להסתגל טוב יותר למרות שלא באופן שלם. באותו אופן, כלב שהייתה לו התנסות מספקת של הגירוי בתקופה הרגישה, סיכוייו גדלים להיות 'חסין'. התנהגות של כלבים הגדלים להיות פחדנים או מפחידים עקב העובדה שהיו נתונים למחסור בגירויים, אפשר (ואני מדגיש) לשפר באמצעות תוכניות הכשרה תומכות כמו כיתות שיקום, אך המניעה המקסימלית המוקדמת היא תמיד טובה יותר מריפוי, והיא הכי מתאימה במהלך השבועות הספורים הראשונים של חיי הבית של בעל החיים.
"בעלים עתידיים יכולים להגביר את ההזדמנויות שיש להם לגרום לחיברות ולהרגלה של גוריהם על ידי שירכשו אותם בין גילאי שישה עד שמונה וחצי שבועות, בעשותם הכנות מוקדמות לתוכנית חיסונים נאותה עם וטרינר. ברור שאם הם לא יצליחו להשיג כלבלב בגיל מדויק זה, אין הדבר מוביל באופן אוטומטי לאסון, אך ככל שהגור יירכש בגיל מאוחר יותר, יותר זמן יקר ילך לאיבוד ותקטן הסבירות שהוא יפתח מזג יציב ושקול. דבר זה מתאזן, במידה מסוימת, על ידי דרגת הגירוי החושי שסופק עלי די המגדל. באופן בסיסי, כלבלב שנרכש מבית משפחה רועש ומבולגן, קיים סיכוי קטן בהרבה שהוא יפתח מזג חששן מאשר כלבלב שהוחזק רק במלונה או באיזו שהיא פינה .לעומת זאת, אם כלבלב אשר גודל בסביבה נטולת גירויים – כמו מלונה שקטה או חדר בבית שקט – התחלת החיברות וההרגלה בגיל שישה שבועות הופכת להיות עניין קריטי".
מטרות כיתת גורים: למרות שישנם גורים בעלי אופי שונה: רגישים, ביישנים, פחדנים, עקשנים, ישנוניים ומלאי אנרגיה כאשר הם נכנסים לכיתת גורים, המטרה היא שייצאו מהכיתה עם ביטחון, צורת ההתנהגות והכשרה להתמודדות עם מצבים השוררים מחוץ לכיתה. באופן זה אנו משפרים את איכות החיים של הגורים ושלנו. לדוגמה: מצב של "חרדת נטישה". הטיפול בבעיה כרוך בתרפיה לזמן ארוך ובהרבה סבלנות והבעיה כאובה הן לכלב והן לבעליו. גור שלמד לשהות לבד בתחילת חייו – קיים סיכוי נמוך שיפתח בעתיד תלות בבעליו. אחת המטרות שלנו בכיתת הגורים היא שהבעלים יפיק את מרב ההנאה הקשורה בגידול כלב. כך אנו יוצרים דור נוסף של אוהבי כלבים ומרחיקים את הבעלים משאלות שהיה עלול להתחבט בהם. בעלים וכלבים אשר חונכו לסבלנות במצבים שונים, יהיו מקדמי תדמית לחיות מחמד הטובים ביותר, כי בזמנם הפנוי ייקחו את כלבם לבתי קפה, טיולים ומקומות נוספים. אנשים לא מגדלים כלב כדי שרק יישאר בבית. זה כיף שהכלב מתלווה אלינו לכל מקום, זו הנאה וגאווה שבעלי כלבים משדרים לאנשים אחרים. ישנם מקרים בהם לא קיימת אפשרות להמשיך ולהחזיק בכלב. כלב שעבר הכשרה לנימוסים טובים בכיתת גורים, ייקלט בצורה קלה ומהירה יותר בביתו החדש. הקורס בעיקרו מבקש להטמיע גישה נכונה בקרב בעלי הכלב, גישה המלווה בסבלנות כלפי כלבם. אנו מבקשים להחדיר ביטחון, ידע רב יותר על כלבים וגישה חיובית לפתרון בעיות.נושא זה של חינוך גורים וכלבים חשוב ביותר מכיוון שהוא פונה לכל אדם העוסק בכלבים כחיות מחמד ביתיות, או חיות העובדות עם מגוון אוכלוסיות נזקקות (קשישים וחינוך מיוחד), עבודה המצריכה רגישות גבוהה מצד הכלב.
תפיסות מוטעות ובעיות שונות: לצערנו, מידע מוטעה רב מופץ בקרב אנשים. בעלים מודרכים באופן שגוי להתחיל ב"אילוף" הכלב בגילאים של שישה, שמונה, ואף שנים עשר חודשים. מלמדים אותם להשתמש ברצועת חנק, או לחנך גור באמצעות מכות עם נייר עיתון מגולגל. גורים בגילאים אלה נמצאים בתקופת גיל ההתבגרות. בגיל שישה חודשים לערך נכנס הגור לשלב הבגרות המינית, רמות ההורמונים מתחילים להשתנות וגורמות לגור להפנות את תשומת ליבו לעולם הרחב והרחק מאיתנו. תקופת ההתבגרות אורכת כשישה חודשים. בתקופה זו רמת הקליטה של הגור ירודה מאוד וכל הסחה קטנה משפיעה עליו. בעיה נוספת הקשורה לגילאים אותם ציינו היא שהגור כבר סיגל לעצמו הרגלים ודפוסי התנהגות שגויים, איתם יהיה על בעל הכלב להתמודד. בעלים צריכים להיות מודעים ומודרכים אודות שלב זה בחיי כלבם.אנשים רבים חשים תסכול רב במצב זה, ומתפתח אצלם יחס שלילי כלפי גידול גורים. תופעה זו גורמת לצמצום ההתלהבות והמוטיבציה המאפיינת בעלי גורים חדשים. יתרה מכך, מידע שגוי אותו קיבלו בעלי כלבים מחלחל לתודעתם ויוצר אצלם תפישות שגויות באשר לאופן בו יש לחנך כלבים. אנו נאבקים בתפישות שגויות אלה מדי יום ורואים זאת כמטרה לעצמנו לבטלן. מתוך קשר רציף עם מומחים בתחום אנו יודעים כי רבים בעולם שותפים לדעתנו שיש לחנך כלבים בשיטות לא – אלימות. קיימים סיפורים רבים על התנסויות שליליות בגידול כלבים, סיפורים שהבעלים יזכרו תמיד. התנסויות לא נעימות אלו גורמות לבעלים ולסביבה לוותר על רצונם לגדל כלבים וחבל. אופן העבודה בכיתה: תוכנית העבודה מותאמת לגורים מגיל חודשיים ושלושה חודשים בכיתה כקבוצה, לאחר שעברו את החיסונים הדרושים. התוכנית מורכבת משניים-עשר מפגשים הכוללים שישה שלבים, כל שיעור כשעה וחצי, והיא אורכת שישה שבועות. הבעלים מונחים באופן מעשי ומקבלים חומר תיאורטי כקבוצה וכפרטים. השיעורים בנויים כפירמידה באופן בו כל שיעור מהווה בסיס לשיעור הבא אחריו. ההתקדמות משיעור לשיעור נעשית על-סמך אינדיקאטורים מתאימים וברורים.קיימת תוכנית מתאימה לכלבים מתבגרים, בוגרים ובנוסף כיתות שיקום התנהגותי לכלבים. בכיתת הגורים אנו מנצלים באופן חיובי את התלהבות הבעלים מגידול גור חדש, מהשינויים הפיזיים והמנטליים החלים בגור. קבוצה מייצרת לחץ חברתי חיובי, אשר מעלה את מוטיבציית הבעלים לתרגול עם הגור. התרגולים חווייתיים, מהנים וקצרים כך שאינם מאפשרים לבעלים ולגור לשבוע מהם ומותירים "טעם של עוד". גורים נחשפים בכיתה לחִיברות עם גורים אחרים ועם חתול. הם מורגלים באופן מבוקר לרעשים שונים: רעמים, זיקוקים, יריות, מטוסי סילון, מכסחת דשא, שואב אבק, ילדים שצועקים, תינוק שבוכה, כלי רכב ורעשים נוספים. הם לומדים נימוסים: לא לקפוץ, לברך אנשים שמתקרבים או מגיעים הביתה, לא לגנוב מהשולחן. הם מבצעים תרגילים כמו: בוא, שב, עמוד, ארצה, stay, off, רגלי ללא רצועה – עד למצב בו הם מבצעים את התרגיל כיאות בסביבה בה קיימות הסחות. הגורים עוברים גם טיפול והכנה לחיים: הברשה, התנהגות נאותה אצל וטרינר – חיטוט בשיניים, ניקוי אוזניים, גזיזת ציפורניים (מודגש לבעלים שאת הגזיזה עצמה מומלץ לעשות אצל וטרינר) ובדיקה בכל הגוף. על-אף הבדיקות ה"מציקות" לכאורה, הכלב "מחייך" ומכשכש בזנב. הגורים בכיתה מורגלים למגע חיבוקים והרמות. הם לומדים עשיית צרכים נכונה, התנהגות ראויה בעת נסיעה ברכב, ומתמודדים עם הצבת גבולות. אחד הנושאים בהם אנו מתמקדים הוא נושא חרדת הנטישה. בעיה זו שכיחה מאד אצל כלבים. לעתים התופעה חמורה עד כדי כך שבעלים מוסרים את כלביהם. בנוסף לחיברות, להרגלה ולתרגילים שהגורים מבצעים, הקורס מבקש להטמיע בעיקר גישה נכונה בקרב בעלי הכלב, גישה המלווה בסבלנות כלפי כלבם. אנו מבקשים להחדיר ביטחון, ידע רב יותר על כלבים וגישה חיובית לפתרון בעיות.אדם אשר למד לרסן את כלבו באופן אלים – באמצעות מכה עם עיתון מגולגל, זריקת חפץ לעברו או משיכה חזקה באמצעות חגורת חנק – ינקוט בגישה זו בעתיד גם בסיטואציות אחרות. מוטיבציה חיובית וגמול:השימוש במוטיבציה חיובית ובמתן גמול עוזר לכלב לתרגל ולהתרגל, ללמוד מהר ובכיף!גם ביחס לזאב פראי החי בטבע, כל התקשרות חיובית שנרצה ליצור איתו נעשה זאת עם מזון. בכיתה מונחים הבעלים לעבוד עם הגורים בעזרת שימוש בסימני הנחיה שונים. סימנים – ולא פקודות – שימוש בפקודות ועלייה באינטונציה הם כלי עבודה השמורים לבעיות אחרות. קיים הבדל התנהגותי בולט בין אדם, שהודרך לעבוד עם סימנים, לבין אדם, שהודרך לעבוד עם פקודות. הבדל זה מתבטא בסבלנות ובהתנהגות המילולית והפיזית שלו כלפי הכלב, וכן ההבדל מתבטא בסביבה הפיסית בה מתקשר האדם עם כלבו.
מהי עבודה עם סימני ידיים, סימני קול וכשכוש זנב: שפת הכלבים היא שפה עשירה בתנוחות גוף. העבודה מתבצעת תחילה באמצעות סימני ידיים ואח"כ שילוב בסימני קול. סימנים בעזרת הידיים מכוונים את הגור לתנוחה הרצויה והסימן הקולי אומר לגור: "מגיע לך גמול כי קישרת בין הסימן הקולי לתנוחה הרצויה". לכן הגור תמיד יעבוד תוך כדי כשכוש זנב.לימוד הגור סימנים והדרכתו ליחס נכון לבני אדם וסביבתם ללא שימוש באלימות, יוצר תקשורת והבנה הדדית, ובונה מערכת יחסים ייחודית בין אדם לכלבו.
הרי מי מאיתנו לא מעוניין ב"ידיד לעת צרה"…